הדונק בט – DONK BET

donkey, long ears, portrait-3636234.jpg

אמרנו בעבר שהדונק בט הוא אחד משני הסימנים הטובים ביותר לזיהוי הדגים בשולחן כאשר השני הוא הלימפ. קטלנו בהרחבה את הלימפ ועכשיו נעשה אותו דבר לדונק בט.

ראשית נגדיר דונק בט – ביצוע הימור ראשון מחוץ לפוזיציה כ-PFC. סיטואציה לדוגמה: הכפתור מעלה פרה-פלופ, הביג בליינד משווה, הפלופ נפתח מה שנפתח והביג בליינד פשוט מהמר ראשון.

מבחינת תדירות כאשר מריצים סימולציה על כל הפלופים האפשריים במשחק קאש מאה בליינדים המחשב בוחר בהימור הזה באופן נדיר יחסית (פחות מעשרה אחוזים). כשהמחשב עושה משהו בתדירות נמוכה מ- 15% אני בדרך כלל מעגל לאפס לטובת פשטות.

זוהי תדירות ביצוע דונק בט של הביג בליינד על כל הפלופים האפשריים כנגד כל הפוזיציות האפשריות במשחק קאש 6MAX 100BB:

אנחנו רואים שככלל, השחקן בביג בליינד נמצא בנחיתות טווח, התוחלת שלו נמוכה יותר משל השחקן בפוזיציה והיכולת שלו לממש את האקוויטי שלו בקופה נמוכה משמעותית מהשחקן בפוזיציה, כל זה מוביל לתדירות דונק בט מאוד מאוד נמוכה בספוט הזה של בין 5-10% לכל היותר.

יש מספר סיבות לתדירות הנמוכה הזו:

  • ברב המוחלט של הפלופים כאשר שמשווים את הטווחים של ה-PFA לטווח של ה-PFC בביג בליינד היתרון הוא לטווח של ה-PFA וכאשר אין יתרון לטווח שלנו אנחנו מהמרים פחות.
  • בסיטואציה שתיארנו יש בקופה 5.5 בליינדים ומאחורה 97.5 בליינדים לכל שחקן, זהו SPR גבוה שבו ה-EQR של השחקן מחוץ לפוזיציה נמוך מאוד. ככל שה-SPR גבוה יותר כך תדירות הדונק-בט נמוכה יותר.
  • אסטרטגיית ההגנה בפלופ של השחקן בפוזיציה מאוד קלה – לזרוק את הזבל ולהמשיך עם השאר. אחד הספוטים הכי כיפיים בפוקר הוא להחזיק יד חזקה מאוד בפוזיציה ופשוט להשוות הימורים אגרסיביים של השחקן מחוץ לפוזיציה. בדונק בט אנחנו גם עושים את זה לרב עם טווח בלתי מוגבל.
  • צ'ק רייז הרבה יותר אפקטיבי. תדירות ההימורים של ה-PFA בפוזיציה מאוד גבוהה כך שגם אם פגענו מחוץ לפוזיציה ביד חזקה התוחלת של מהלך הצ'ק רייז הרבה יותר גבוהה מלפתוח את הקופה.
  • היד לא נגמרה. אם פגענו ביד חזקה והיריב שלנו לא הימר בפלופ אנחנו יכולים תמיד להמר בטרן ובריבר.

שימו לב שחלק מהסיבות ייחודיות לפלופ ואכן בטרן ובריבר נראה אחוזים יותר ויותר סיטואציות של דונק בט כחלק מהאסטרטגיה האופטימלית (במיוחד ב-SPR נמוך).

נחזור לפלופ. שורש הפופולריות הלא מוצדקת של מהלך הדונק-בט אצל שחקנים חובבנים נובע פעמים רבות מטורנירים שמשודרים בטלוויזיה, לראות שחקן עם ערימה של 15 בליינדים משווה פרה-פלופ מחוץ לפוזיציה, פוגע בזוג או בריצה סבירה ודוחף הכל בפלופ זה לא מחזה נדיר. העניין הוא שב-SPR נמוך כאשר חשיבות הפוזיציה הולכת ופוחתת יש הרבה יותר הגיון במהלך הזה (עדיין בתדירות מאוד נמוכה אך לא אפסית), במשחק מעל 30-40 בליינדים זה ממש הימור גרוע וצריך להפסיק עם זה.

כדי להוסיף חטא על פשע, רב השחקנים שמשתמשים תדיר בהימור הזה גם עושים זאת בפלופים הלא נכונים ועם הידיים הלא נכונות.

הפלופים האהובים על הסולבר לביצוע מהלך של דונק בט אלו פלופים בהם יש לביג בליינד יתרון אקוויטי או לפחות שיוויון אקוויטי ובנוסף יש לשחקן בביג בליינד את ה- Nut Advantage. אלו פלופים כמו 345r, 356TT, 467r וכן הלאה. לעומת זאת בפלופים כגון AK9r, KK6, QT4 TT בהם לשחקן בפוזיציה יש גם את יתרון הטווח, גם את יתרון הנאטס וגם את יתרון הפוזיציה תדירות הדונק בט יורדת לפחות מאחוז (שזה תכלס אפס).

ומה לגבי סוג היד? כאשר המחשב יבחר לבצע דונק בט, או כמעט כל הימור לצורך העניין, יהיה מדובר באסטרטגיה משולבת שבה מבצעים את המהלך עם ידיים שונות בתדירויות שונות וניתן לזהות העדפה של המחשב לפי התדירות בה הוא מבצע את ההימור. נקח לדוגמה את הפלופ 765r שזהו אחד הפלופים בהם יש תדירות דונק-בט יחסית גבוהה ונראה עם אלו ידיים הסולבר בוחר להמר בתדירות גבוהה יותר:

מכיוון שמהתמונה הזו קשה להבין בדיוק לאן הסולבר נוטה באסטרטגיה שלו נקבץ את התדירויות לפי קטגוריות היד:

מה שניתן לראות זה שתדירות ההימור עולה ככל שהיד חזקה יותר או שיש לשחקן ריצה ליד טובה. ידיים בינוניות וחלשות וידיים ללא ריצה נוטות להמר בתדירות נמוכה יותר. לכאורה מדובר בהגיון פשוט אך לעומת זאת ברב המקרים שאני נתקל בדונק בט מדובר בשחקן עם יד גבולית שמאוד קל להעיף מהיד עם קצת אגרסיביות. למשל בפלופ כמו Q72 אם שחקן מולי מבצע דונק בט ברב המקרים הוא מחזיק 7 או מלכה עם קיקר נמוך ויתקפל תחת לחץ עד הריבר אם הוא לא משפר. הקטגוריה השנייה הפופולרית בדונק בט אצל חובבנים היא ריצה.

בקיצור, ברב המוחלט של הפלופים אין במהלך הזה היגיון תיאורטי וגם במקרים שכן יש הגיון עדיין קשה ליישם את האסטרטגיה בהצלחה והמהלך לא יהיה בהכרח רווחי יותר מצ'ק רייז ולכן האסטרטגיה המפושטת שלי היא פשוט לא להשתמש בדונק בט בפלופ. וכמו הלימפ, גם הדונק בט הוא מהלך של פסילה אחת. כלומר כאשר אני רואה שחקן מבצע את המהלך הזה על הלוח הלא נכון עם היד הלא נכונה אוטומטית הוא מתויג כשחקן גרוע, השאלות המשך לגבי שחקן כזה מתייחסות רק לבאיזה אופן הוא גרוע, האם הוא יתקפל לרייז בפלופ או שהוא שחקן יותר דביק? האם הוא מבצע רייז עם יד בינונית או עם ריצות? לפי התשובות אפשר לגבש את אסטרטגיית ההמשך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *