מבוא לפלופ חלק א' – ארבעת המצבים השונים, גודל הימור, Range Advantage & Nut Advantage

gambling, contest, poker-4178461.jpg

אז הגענו לפלופ, כל הכבוד על ההישג. רמת המורכבות מכאן ואילך עולה בצורה משמעותית . בשלב הפרה-פלופ יחסית פשוט לשנן אסטרטגיות ולשחק בצורה אופטימלית ברב המוחלט של הסיטואציות וגם במקרה של סיטואציה שלא נתקלנו בה יחסית קל להחיל את עקרונות המשחק האופטימלי ולהגיע לפתרונות מאוד טובים. 

בשלב הפרה-פלופ יש 1326 קומבינציות שונות של ידיים שאפשר לצמצם ל-169 ידיים ייחודיות אם מתעלמים מהסוג הספציפי של היד (למשל זוג אסים שחורים שווים לזוג אסים אדומים), בפלופ יש כ-22 אלף פלופים שונים שגם לאחר צמצום עדיין מגיעים ל-1755 פלופים ייחודיים (כלומר מתייחסים ל- Ad8d4c בדיוק כמו לפלופ As8s4c). נוסיף לכך את העובדה שבכל פעם נגיע לכל אחד מהפלופים האלו עם יד אחרת ופוזיציה אחרת ואנחנו מקבלים מספר צירופים גדול הרבה יותר מהיכולת של בן אנוש לשנן.

אז מה עושים? מפשטים.

נתחיל…

לפלופ אנחנו מגיעים באחד מתוך ארבעה מצבים:

  1. בפוזיציה כאגרסיבים (In position as the prefop aggressor או בקיצור IP PFA). למשל ביצענו רייז מהכפתור והביג בליינד השווה.
  2. מחוץ לפוזיציה כאגרסיבים (OOP PFA). למשל העלינו מUTG והכפתור השווה, או עשינו 3BET מהסמול בליינד והכפתור השווה.
  3. בפוזיציה כמשווים (IP PFC או In Position preflop caller). השווינו מהכפתור לרייז של השחקן UTG או ל-3BET של הבליינדים.
  4. מחוץ לפוזיציה כמשווים (OOP PFC). למשל השווינו מהבליינד לרייז של שחקן לפנינו. 

כאשר נפתח הפלופ אנו נדרשים להעריך כיצד הלוח מתכתב עם הטווח שאיתו הגענו לפלופ ועם היד הספציפית שבמקרה אנחנו מחזיקים באותו רגע לאור המאפיינים הנוספים שאיתם הגענו לפלופ (בעיקר פוזיציה ו-SPR). עוד נרחיב על כך בהמשך אך בשלב זה ניתן דוגמה קטנה:

פתחנו את הקופה UTG ויש לנו שחקן אחד שהשווה, הפלופ הוא 963r.

כאשר השחקן שהשווה הוא הביג בליינד אנחנו נמצאים במצב מספר 1, אנחנו מגיעים לפלופ כ- PFA בפוזיציה. תדירות ה- CBET של השחקן האופטימלי בנקודה הזו היא 65%.

כאשר השחקן שהשווה לנו הוא הכפתור אנחנו נמצאים במצב מספר 2, אמנם אנחנו עם אותו טווח חזק והפלופ הוא אותו פלופ רק שעכשיו תדירות הימור ההמשך של השחקן האופטימלי יורדת למעשה לאפס (רק ב2.8% מהמקרים).

נגיע לסיבות בהמשך, בשלב זה נציין בקצרה שסיטואציה מספר 1 היא הטובה והרווחית ביותר להיות בה, יש בה רק יתרונות. סיטואציה מספר 4 הגרועה ביותר וגם השחקנים הטובים ביותר מפסידים בה, סיטואציה רק עם חסרונות. לעומת זאת בסיטואציות 2 ו-3 יש יתרונות וחסרונות לכל מצב.

עבור מי שהתעמק בפוסטים על שלב הפרה פלופ ניתן גם להבין על פי הפילוח הזה שהמשחק פרה פלופ שלנו מעוצב בצורה שתביא אותנו לפלופ כמה שיותר פעמים בסיטואציה מספר 1 וכמה שפחות פעמים בסיטואציה מספר 4.

גודל הימור בפלופ

בהזדמנות נכתוב פוסט מפורט על תאוריית גודל ההימור האופטימלי פוסט-פלופ והחישובים השונים שמובילים לשם אך מכיוון שהמטרה שלנו בשלב ראשון היא לפשט את המשחק נאמר שעקרונית כל גודל הימור בפלופ הוא בסדר גמור בתנאי שאנחנו מאזנים את הטווח שלנו בהתאם (עוד על כך בהמשך). עם זאת, ככל ששחקנים מקצוענים חקרו יותר ויותר את פתרונות הסולברים נוצרו כמה Best Practices שהפכו לסטנדרט עם הזמן. כיום מירב השחקנים בוחרים אחת משתי אופציות:

  1. גודל הימור יחיד של חצי קופה. כלומר או שמעלים חצי קופה או צ'ק.
  2. בחירה בין שני הימורים שונים, אחד נמוך ואחד גבוה, בהתאם לנסיבות.

אנחנו נעבוד עם אופציה מספר 2, אני אישית עובד עם שליש ושני שליש אך גם אם תבחרו רבע ושלושת רבעי קופה זה גם בסדר גמור. יש גם שחקנים שבוחרים באופציה 1 מחוץ לפוזיציה ואופציה 2 בפוזיציה, זה גם בסדר גמור. לא משנה מה תבחרו חשוב להיות עקביים כך שהיריב לא יוכל לקבל אינפורמציה רק על בסיס גודל ההימור (מה שקורה אצל שחקנים רבים).

שימו לב שבפרקטיקה המקובלת כיום כמעט אין הימור בגודל קופה.  למעשה כאשר שחקן מולכם נוהג להמר בקביעות פוט סייז סביר להניח שהוא לא כל כך טוב.

יש מספר חסרונות להימורים גבוהים מאוד בפלופ, ראשית במקרים רבים אין בהם צורך, במיוחד בלוחות יבשים וסטטים (נרחיב בפוסטים הבאים). בנוסף, גודל ההימור עוזר לעצב את הטווח של היריב להמשך היד וכאשר מגדילים את גודל ההימור מחזקים למעשה את הטווח של היריב בטרן ובריבר.

זוהי נקודה חשובה לכן חשוב שנתעכב עליה לרגע עם דוגמה קטנה. אנחנו בכפתור והפלופ הוא Ad7c8c. בנקודה הזו יש לנו מבחר גדול של ידיים מפלצתיות כמו סטים וזוגיים, יש לנו כמה ידיים חזקות כמו אס עם סיכוי לצבע, יש לנו כמה ריצות לפלאש ולסטרייט ויש לנו כמה ידיים בינוניות כמו A9o או זוג קינג וכמובן כמה ידיים שפספסו לחלוטין. זוכרים את העקרון של MDF ואלפא? ככל שגודל ההימור שלנו גבוה יותר כך היריב צריך להגן בתדירות נמוכה יותר. אם נהמר גודל קופה על הלוח הזה אנחנו נגרום ליריב שלנו לזרוק המון ידיים שמאוד נשמח שהוא ימשיך איתם כמו 67s , 89s, ריצות ל-gutshot ועוד. במקרה כזה הטווח שלו לקראת הטרן יצטמצם לידיים החזקות ביותר ולריצות החזקות ביותר וזה עלול לסבך אותנו מאוד בהמשך, במיוחד אם אנחנו מחזיקים את הידיים הבינוניות יותר מתוך הטווח שלנו.

זה לא שבמשחק אופטימלי אין מקום להימורים גבוהים מאוד בפלופ, בהחלט יש, פשוט באסטרטגיה אופטימלית אלו מופיעים בתדירות נמוכה, בדרך כלל כאשר הטווח שלנו מקוטב יחסית (כלומר כולל ידיים מאוד חזקות או מאוד חזקות בלי הרבה ידיים בינוניות באמצע), ולכן כאשר אנחנו מפשטים ובוחרים גודל הימור לעבוד איתו כדאי להיצמד להימורים היותר נפוצים.

Range Advantage

זהו מושג מפתח ומרכיב מרכזי בהחלטה האם להמר או לא להמר פוסט פלופ. אמרנו שבכל פלופ גם אנחנו וגם היריב מגיעים עם יד מסוימת שהיא חלק מטווח רחב יותר של ידיים אפשריות. הרעיון מאחורי המושג הוא שכל אחד מ1755 הפלופים האפשריים מתכתב בצורה שונה עם כל אחד מהטווחים באופן שנותן יתרון לאחד מהצדדים (או לחלופין קיים מצב של שוויון). לדוגמה, פתחנו קופה UTG, הביג בליינד השווה והפלופ הוא AK9. הטווח שלנו במקרה הזה מורכב מהרבה אסים, הרבה קינגים, הרבה זוגות ביד, כמה ריצות לסטרייט וכמה פספוסים. הטווח של הביג בליינד לעומת זאת הרבה יותר רחב והרבה יותר חלש וכולל ידיים רבות כמו T7s או Q7s. גם האסים והקינגים שפגעו הם לרב עם קיקרים לא מרשימים (שכן האסים והקינגים הטובים ביותר נמצאים בחלקם בטווח ה3bet של הביג בליינג).

המצב הזה שבו הטווח שלנו מתכתב נהדר עם הפלופ ולעומת זאת הטווח של היריב כולל המון זבל נקרא Range Advantage והוא סוג של כח על שמאפשר לנו להמר בתדירות גבוהה מאוד, לעיתים רבות ללא קשר ליד הספציפית שאנחנו מחזיקים. ככל שהיתרון של הטווח שלנו גדול יותר נוכל להמר בתדירות גבוהה יותר.

בפלופ הזה של AK9 השחקן האופטימלי UTG מהמר ב98.5% מהמקרים (כלומר בכולם), לא משנה אם הוא במקרה מחזיק AA או 44 או 78s, הימור עם כל שני קלפים יקבל מספיק פולדים מהטווח הרחב והחלש של הביג בליינד כדי להיות רווחי.

זהו שינוי משמעותי מאוד בצורת המחשבה מאיך ששיחקנו פוקר בעבר. אני זוכר שבעבר כשהייתי מחזיק KJ, מרים פרה-פלופ ומקבל פלופ של A94 הייתי מתבאס, היום אני מבין שברב הספוטים זהו פלופ מעולה בשבילי כ-PFA שמאפשר לי להמר ברווחיות בלי יותר מידי מחשבה.

איך יודעים למי יש יתרון בכל פלופ? 

התשובה הקצרה אך הארוכה היא לבדוק במחשב. אפשר לבדוק בסולברים השונים אך יש גם כלים אחרים שיתנו לנו את התשובה. כלי מצוין וחינמי הוא equilab מבית pokerstrategy שמאפשר לנו לבחור טווחים לכל שחקן, לבחור פלופ ולקבל תשובה מספרית למי יש את היתרון.

דוגמה א' – LJ vs BB פלופ AK7r

דוגמה ב' – LJ vs BTN פלופ QQ9 TT

בדוגמה א' יש יתרון ברור לשחקן ב-LJ ולכן תדירות ההימור תהיה גבוהה מאוד (99%), לעומת זאת בדוגמה ב' יש מצב של שוויון ואנחנו מחוץ לפוזיציה ולכן תדירות ההימור תהיה נמוכה משמעותית (קצת יותר מ-1%).

זו כמובן דרך מאוד קשה ללמוד מתי יש למי יתרון לטווח, הדרך המורכבת יותר אך לאורך זמן הפשוטה יותר היא להכיר את הטווחים שלנו ושל היריב שלנו, לדעת כיצד לנתח את הלוח על פי מספר עקרונות שנעבור עליהם בהמשך ולהעריך באופן מושכל למי יש את היתרון.

Nut Advantage

המושג הזה גם ישמש אותנו רבות ומשפיע גם על תדירות ההימור וגם מהווה שיקול מרכזי בבחירת גודל ההימור. אחרי שהבנו מהו יתרון הטווח ניתן כבר לנחש מהי המשמעות של Nut advantage. בעקרון אנחנו רוצים להעריך שני דברים:

  1. למי יש יותר ידיים מאוד חזקות בטווח שלו ואיזה.
  2. למי יש אחוז גבוה יותר של ידיים מאוד חזקות מתוך הטווח שלו.

כאשר לנו יש את יתרון הנאטס אנחנו נטה יותר לגודל הימור גבוה יותר, כאשר ליריב שלנו יש את היתרון אנחנו לרב נהמר בקטן יותר. כאשר יש סוג של שוויון או קרוב לכך אנחנו נשלב בין הימורים נמוכים להימורים גבוהים.

נחזור לדוגמה הקודמת של UTG vs BB בפלופ AK9r, לשחקן UTG יש את כל הקומבינציות של הסטים, את כל הקומבינציות של AK, שתי קומבינציות של A9 ושתי קומבינציות של K9.

לשחקן בביג בליינד לעומת זאת לא יכול להיות זוג אס, לא יכול להיות זוג קינג, יש לו חלק קטן מהקומבינציות של AK ועוד קצת קומבינציות של זוגיים חלשים יותר. במובן הזה הטווח שלו מוגבל (זוכרים capped range?), ולא רק שהוא מכיל פחות קומבינציות חזקות מאוד גם הטווח שלו הרבה יותר רחב ולכן הידיים החזקות שלו מהוות אחוז מאוד קטן מכלל הידיים שלו. במצב הזה ברור למי יש את ה-Nut Advantage ולא פלא שלא רק שהסולבר בוחר להמר ב98.5 אחוז מהמקרים הוא גם בוחר תמיד באפשרות להמר בגדול.

איך יודעים למי יש את ה-Nut Advantage?איך יודעים למי יש את ה-Nut Advantage?

גם פה יש את הדרך הקצרה אך ארוכה של לבדוק במחשב. ראינו כיצד בודקים יתרון לטווח באקווילאב, ניתן גם לבדוק את הכמות והתדירות של ידיים מכל סוג.  כשעובדים עם סולברים בדרך כלל יש תצוגה גרפית של כל הידיים. בסולבר שאני משתמש בו, המחשב לוקח את כל הידיים שאיתם הגענו לנקודה הזו, מריץ אותן כנגד הטווח של היריב וקובע אקוויטי לכל יד, לאחר מכן פורש את כל הידיים על גרף ומנרמל למאה אחוז כך שיהיה אפשר לקחת שני טווחים עם מספר קומבינציות שונות ולהבין למי יש את היתרוןזה למשל הגרף של הדוגמה שציינו, UTG vs BB בפלופ AK9r:

הקו הירוק מייצג את האקוויטי של כל הידיים של השחקן UTG, הקו האדום את הידיים של הביג בליינד. הקו שנמצא גבוה יותר לאורך רב החלקים של הגרף לו יש את יתרון הטווח הכולל. ה-Nut Advantage מתבטא בקצה הימני העליון וכפי שניתן לראות לשחקן UTG יש גם את היתרון הזה.

אמנם יש קורציה כללית בין Range Advange לבין Nut Advantage אך ישנם מקרים שבהם יהיה לנו יתרון אחד אך לא את השני ולהפך. למשל זו אותה סיטואציה מבחינת מיקומים והימורים פרה פלופ אך הפלופ הוא 233r:

ברור שלשחקן UTG יש יתרון משמעותי בטווח הכולל, יש לו את כל האובר-פיירס בטווח יחסית מצומצם וניתן לראות את היתרון לטווח בקו הירוק. אך בקצה של הקצה לשחקן בביג בליינד יש יתרון נאטס מכיוון שיש לו הרבה יותר ידיים מאוד חזקות שלא נמצאות בטווח של השחקן UTG (זוג שתיים, זוג 3, בנוסף הרבה יותר שלישיות מהשחקן UTG שיש לו רק ארבע קומבינציות של A3s).

הבעיה עם המחשב היא שהוא לא יושב איתנו בשולחן ועדיף לחלוטין ללמוד לנתח את הטווח, להבין למי יש יותר ידיים חזקות בקצה התפלגות האקוויטי באופן יחסי ולהתבסס על כישורי הניתוח שלנו ולא על המחשב.

גם Range Advantage וגם Nut Advantage נראים בהתחלה כמושגים שקשה מאוד להבין איך מפענחים ומיישמים אותם בזמן אמת וזה באמת לא קל לחשוב בצורה הזו אבל בדיוק כמו שנהיגה בהתחלה דורשת ריכוז גבוה ואחרי כמה שנים רצים על אוטומט מבלי לחשוב על זה יותר מידי כך גם צורת המחשבה שלנו בפוקר מתעצבת עם הזמן והופכת לטבע שני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *