כיום נעבור על ניתוח הפלופ ועל סיווג סוגי הידיים האפשריות שלנו בפלופ. על מנת לפשט את כל הפלופים השונים אנחנו נקבץ אותם לקטגוריות שונות, לעיתים פלופ אחד יכול להיות שייך למספר קטגוריות. הודות לידידנו ChatGPT נוסיף קצת ויזואליזציה.
סיווג קלפים
לעיתים נוכל למצוא מכנים משותפים לכמות גדולה של פלופים ולכן נתן סימונים מקובלים לקלפים השונים.
האס הוא קלף מיוחד וזוכה לסימול נפרד הלא הוא A.
נסיך מלכה, מלך ועשר הם קלפים גבוהים ויזכו לסימול H.
6-9 יסומלו כ-M, והקלפים 2-5 יסומלו כ-L.
לעיתים נדבר על בצורה כוללנית על פלופ כדוגמת AML שמכסה בתוכו את כל האפשרויות של A94, A85 וכן הלאה או HML שכולל גם את K83, Q72 וכן הלאה.
דירוג הפלופ
מכירים את התחושה שתמיד שיש לכם זוג קינגים יוצא אס בפלופ? ובכן יש לזה בסיס סטטיסטי. פלופ עם A גבוה הוא הפלופ הפופולרי ביותר ומופיע ב-379 פלופים מתוך 1755 פלופים יחודיים או במילים אחרות כ-21% מכלל הפלופים. פלופ עם קינג גבוה השני הכי נפוץ עם כ-18 אחוזים מכלל הפלופים וככל שיורדים נמוך יותר הפלופים הופכים לפחות ופחות נפוצים. למשל פלופ עם 7 גבוה יופיע רק בכארבעה אחוזים מהמקרים. אין באמת יתרון לשינון של המספרים רק להבין את העקרון.

מבנה הפלופ
מבנה הפלופ יכול להיות אחד משלוש האופציות הבאות:
שלישייה – AAA, 444 וכן הלאה.
זוג על הלוח- KK6, 778 וכן הלאה.
לוח ללא זוג – כל היתר, A87, K56 וכן הלאה.
הרב הגדול של הפלופים הוא כמובן ללא זוג או שלישייה על הלוח.

טקסטורת הפלופ
גם מבחינת טקסטורה יש לנו שלוש אופציות:
לוח שמורכב משלוש צורות שונות כדוגמת Ad6c2h נקרא כידוע Rainbow ולעיתים נסמן זאת כ-A62r כאשר הצורה הספציפית לא משנה.
לוח עם שני קלפים מאותה צורה נקרא TWO TONE ומסומן כTT, למשל Ad6c2c יסומן לעיתים כA62 TT.
לוח עם שלושה קלפים מאותה צורה נקרא MONOTONE ומסומן כ-A62 MT.

סוג הפלופ: פלופ סטטי לעומת פלופ דינמי
פלופ סטטי הוא פלופ שבו לא צפויים שינויים משמעותיים בחוזק הידיים בטרן ובריבר (במונחים של שחקן אופטימלי אפשר להגיד שיש סבירות נמוכה שהאקוויטי בקופה של שני השחקנים ישתנה בטרן ובריבר) , למשל בלוח K82r הוא מאוד סטטי, יש רק אוברקראד אחד ואין ריצות לצבע או לסטרייט ומרבית המקרים השחקן שמוביל בפלופ, נגיד עם זוג גבוה כמו KQ, גם יהיה בעל היד הטובה ביותר בריבר.
פלופ דינמי הוא פלופ שמספר רב של קלפים יכולים לשנות את מאזן הכוחות בין השחקנים, למשל 783TT, יש מספר רב של ריצות לצבע וסטרייט והמון קלפים גבוהים, ליד Top pair Top kicker כמו A8 יש המון קלפים גרועים שיכולים להגיע בטרן ובריבר וגם אם מחזיקים יד חזקה מאוד כמו סט יש המון קלפים שיכולים לצאת ויגרמו אי נוחות.
יש המון פלופים שהם בין לבין, כמו Q86 TT או J97r.
כהכללה גסה, בפלופ סטטי בדרך כלל תדירות ההימור של ה-PFA עולה וגובה ההימור יורד ואילו בפלופ דינמי תדירות ההימור יורדת וגובה ההימור עולה. הסיבה היא שבפלופ דינמי יש ל-PFC הרבה יותר ידיים ברות השוואה בטווח ולכן הבלופים פחות אפקטיבים. תחשבו על מצב שבו מעלים מהכפתור, השחקן מהבליינד משווה והפלופ יוצא Q96 TT, היריב נותן צ'ק ואנחנו מהמרים, כמעט כל יד בין KT לבין 56 פגעו במשהו בפלופ פלוס יש המון ריצות לצבע. היריב ישווה הרבה יותר ולכן צריך להמר בצורה יותר מקוטבת (כלומר עם הידיים הטובות ביותר ובלופים) ובגודל הימור גבוה יותר כדי גם לגבות מחיר מהיריב כשהוא רץ ליד וגם כאשר אנחנו מבלפים אנחנו יכולים להגדיל את טווח הפולדים של היריב ולגרום לו לקפל ידיים כמו 57 שאולי היה משווה איתם מול הימור נמוך יותר.
תשוו את אותה סיטואציה ללוח של Q66r, מספיק שנהמר שליש קופה וליריב בביג בליינד אין הרבה ידיים טבעיות להגן איתם. יש לו כמה שישיות וכמה מלכות בטווח פלוס כמה ידיים גבוליות כמו זוג 77-99 וזהו פחות או יותר. אין ריצה לכלום ויש רק שני אובר כארד שגם בדרך כלל מוסיפים אקוויטי ל-PFA ולכן אנחנו יכולים להמר למעשה עם כל הטווח שלנו שליש קופה על אוטומט ואנחנו נהייה רווחיים לאורך זמן.
יש שמכנים לוחות סטטים ודינמים כלוח יבש או לוח רטוב. לרב, המשמעות זהה. מה שחשוב לזכור הוא שפלופ הוא לא או סטטי או דינמי אלא יש סקאלה, ככל שיש יותר קלפים שיכולים לגרום לשינוי באקוויטי (אובר קארדס, השלמה לסטרייט, השלמה לפלאש) כך הפלופ ממוקם בצד היותר דינאמי של הסקאלה. ככל שיש פחות קלפים כאלו כך הפלופ יותר סטטי.
ניתוח ידיים
אני יוצא מנקודת הנחה שאם הגעתם לפה אתם מכירים את דירוג הידיים מרויאל פלאש ועד קלף גבוה. נאמר רק שניתוח חוזק וסוג היד הוא יחסי ולא אבסולוטי. כלומר לפגוע בזוגיים גבוהים בפלופ Q72 זו יד הרביעית בחוזקתה האפשרית ונחשבת מפלצת ואילו לפגוע בזוגיים גבוהים בפלופ 678 MT היד הזו לא בעשירייה הפותחת ונחשבת יותר כיד בינונית או אפילו ניתן לחשוב עליה כריצה ליד (לפול האוס במקרה הזה) עם showdown value נמוך בדיוק כמו ש Ad2d יכולה להיחשב בפלופ Kd7d2c.
אז הבנו שלא כדאי לדבר במונחים של ידיים אבסולוטיות ולכן שיטה נפוצה היא לחלק את כל הידיים בטווח שלנו למספר קטגוריות. השיטה הרווחת בסולברים מציעה לחלק את הטווח שלנו לידיים חזקות מאוד, ידיים טובות, ידיים חלשות וזבל. השיטה מתבססת על חישוב של האקוויטי של כל יד, דירוגם מהגבוה לנמוך וחלוקתם לקבוצות.
אני מעדיף שיטה מעט שונה שמחלקת את הטווח לידיים חזקות, ידיים בינוניות, ריצות, זבל.
- ידיים חזקות – ידיים שאין לנו בעיה להכנס איתן אול אין או לכל הפחות להמשיך לשני סיבובי הימורים.
- ידיים בינוניות – ידיים שיש להן showdown value מסויים ואם נעשה צ'ק/צ'ק עד הריבר סביר שנזכה אבל אלו לא ידיים שאנחנו נאהב אם היריב שלנו יהמר בגדול מולנו, למשל זוג שני בפלופ סטטי או סטרייט בלוח כמו 9h7h7d6hTc.
- ריצות – משפחת ידיים מאוד גדולה שכן יש ריצות עם אקוויטי גבוה מאוד (למשל KQs על לוח של JT6 TT, ולעומת זאת יש ריצות עם שלושה אאוטים וללא showdown value שלעיתים מספיק טובות להשוות ולפעמים אפשר להגדיר אותם כזבל. באמצע יש את הריצות הסטנדרטיות של ריצה לצבע וריצה לסטרייט פתוח (כלומר 8 אאוטים).
- זבל – ידיים ללא showdown value וללא מספיק אאוטים כדי ליצור יד חזקה.
באופן כללי אנחנו נהיה יותר אגרסיביים עם ידיים חזקות וחלק מהריצות ומנגד אנחנו לא נמהר לשים כסף בקופה עם ידיים בינוניות וזבל. החלק הראשון של המשפט ברור לרב שחקני הפוקר אך בחלק השני רואים טעויות קריטיות בכל שלבי המשחק. שחקנים רבים נוטים לחשוב שבגלל שהאופציה היחידה לזכות בקופה עם זבל היא להמר אז הם מהמרים בהמון מקומות שהם יקבלו הרבה השוואות מידיים שבהכרח טובות יותר. באותה מידה שחקנים מעריכים יתר על המידה ידיים בינוניות ומהמרים באגרסיביות או משווים הימורים גדולים רק כדי להוציא אחרי זה משפטים כמו "לא שמתי אותך על אס" בזמן שהם מעבירים את הצ'יפים שלהם ליריב.
יש כמה אתגרים עם השיטה הזו:
- לעיתים קשה לקבוע היכן עובר הגבול בין יד חזקה לבינונית. למשל בפלופ K72 האם K2 היא יד חזקה? ואם כן מה עם A7? ואם כן מה עם Q7 ואיפה עובר הגבול?
- באופן דומה, כיצד אנחנו מתייחסים ליד שהיא גם וגם? למשל זוג תחתון עם אובר קארד פלוס ריצה לצבע.
- לעיתים ליד כמו ריצה לצבע +ריצה לסטרייט + שני אוברכארד יש יותר אקוויטי מליד חזקה כמו זוג גבוה. האם היא מקוטלגת כיד חזקה או ריצה?
אז אכן יותר מדוייק לדרג את הידיים שלנו לפי האקוויטי בדיוק כפי שהמחשב עושה אך בפועל אין לנו יכולת לעשות את החישובים האלו בזמן אמת וכרגיל על מנת לפשט דברים מורכבים אני מוותר על דיוק אבסולוטי.
סיכום השיקולים המנחים בקבלת החלטות בפלופ
עד כאן המבוא לפלופ ובפוסטים הבאים אנחנו נגע במהלכים הספציפיים (דונק בט, cbet, check-raise) ונבחן כיצד כל המושגים שעברנו עליהם עד כה מתחברים ביחד לכדי החלטה אך לפני שנעשה זאת נסכם את כלל השיקולים שמעורבים בתהליך קבלת החלטות בפלופ:
שיקולי מאקרו – פוזיציה, SPR, MDF.
ניתוח פלופ – דירוג, סוג, טקסטורה ומבנה.
שיקולי טווח – ניתוח Range advantage ו- Nut advantage לאור ניתוח הפלופ.
שיקולי יד – ניתוח היד הספציפית כחלק מהטווח הכולל איתו הגענו לנקודת ההחלטה, סוג היד וחוזקה, showdown value, בלוקרים ואנטי בלוקרים.
לאחר הניתוח אנו צריכים להעריך מהן התדירויות שלנו לכל מהלך, במידה ואנו צריכים להמר מהו גובה ההימור הרצוי ועם אילו ידיים אנו נבצע כל מהלך.