Probe bet

Probe bet הוא הימור שמגיע מחוץ לפוזיציה, כאשר השחקן שהוא PFA פרה-פלופ בחר שלא לבצע הימור המשך בפלופ. לדוגמה: השחקן בכפתור העלה, השחקן בביג בליינד השווה, הפלופ יצא מה שיצא, הביג בליינד צ'קצ'ק וגם השחקו בפוזיציה צ'קצ'ק.
כעת יש לביג בליינד אפשרות או לצ'קצ'ק פעם נוספת או להמר מחוץ לפוזיציה, הימור כזה נקרא Probe Bet.

כמובן שכמו בפוסטים הקודמים אנחנו עוסקים במשחק קאש 100BB, במצב של Single Raised Pots והדוגמאות שנביא מחוץ לפוזיציה הן מהספוט של BB Vs CO.

ניתוח טווחים

נחשוב לרגע על הטווחים של שני השחקנים בליין הזה. השחקן בביג בליינד ברב המוחלט של הפלופים עדיין נמצא עם כל הטווח שאיתו הגיע לפלופ. זאת מכיוון שבמאה בליינדים כמעט לא מבצעים דונק-בט בפלופ ולא הייתה לנו הזדמנות להגן כנגד הימור המשך בפלופ. לכן טווח הביג בליינד הוא עדיין רחב מאוד וכולל את כל סוגי הידיים – חזקות, בינוניות, ריצות וזבל.

השחקן ב-CO לעומת זאת צמצם את הטווח שלו. בלוח ממוצע השחקן בפוזיציה היה אמור להמר עם כשני שליש מהטווח שלו מה שמשאיר אותו (שוב, בממוצע) עם שליש טווח בלבד. כיצד נראה השליש הזה? כמובן שזה משתנה בין פלופ לפלופ ובלוחות מסוימים תדירות הצ'ק תהיה שונה לכאן ולכאן אבל בגדול כאשר השחקן בפוזיציה מבצע הימור המשך עם טווח מקוטב המשמעות היא כי טווח הצ'ק שלו מורכב באופן כללי כך:

• המון ידיים בינוניות כמו זוג שני או underpair בפלופ סטטי (בפלופ דינמי בדירוג נמוך זה כמובן שונה).
• לעיתים גם חלק מהקצה התחתון של הידיים הטובות שלו כמו זוג גבוה עם קיקר גרוע בפלופ סטטי.
• מעט ידיים Nuts שביצעו slow play בפלופ. במיוחד כאלו שפחות פגיעות.
• אם הפלופ מאפשר – מעט ריצות קומבו, במיוחד כאלו עם reverse implied odds.
• אם הפלופ מאפשר – מעט מהריצות לנאט פלאש ומעט ריצות לפלאש, במיוחד כאלו עם reverse implied odds.
• אם הפלופ מאפשר – מעט מהריצות לסטרייט, במיוחד כאלו ללא backdoor לצבע.
• קצת זבל – במיוחד כזה שיש לו showdown value מסוים אך אין לו הרבה backdoor אקוויטי.

כמובן שהתמהיל המדויק משתנה מפלופ לפלופ וכך גם הידיים הספציפיות שנכנסות תחת כל הגדרה כזו אבל בגדול כך נראה טווח צ'ק מאוזן של שחקן PFA. אחת הטעויות הנפוצות של שחקנים חובבנים היא לפרש צ'ק כחולשה ואוטומטית לתקוף שחקן שבחר שלא לבצע הימור המשך אך אחרי שכבר למדנו בפוסטים קודמים כיצד השחקן האופטימלי אמור לבנות את טווח הצ'ק שלו אנחנו מבינים שאמנם מדובר בטווח דחוס ויחסית מוגבל אך בוודאי שזהו לא טווח חלש שקל לתקוף כי עם רב הידיים שהשחקן בפוזיציה צ'קצ'ק בפלופ יהיו חלק מטווח ההכנה כנגד הימור בטרן.

תדירות Probe bet בטרן

בטרן מאוד קשה לקבוע תדירות הימור. בפלופ זה גם לא קל אבל עדיין ניתן לשנן קצת סטטיסטיקות בסיס ולבצע התאמות למעלה או למטה בהתאם לניתוח הלוח. לעומת זאת בטרן אנחנו צריכים להתאים את צורת המחשבה שלנו לפי סוג האירוע שמתרחש. במבוא לטרן ובפוסטים אודות הימור המשך בטרן למדנו שישנם אירועים שליליים עבורנו, שזה אומר שבטרן יצא קלף שמחזק את הטווח של היריב; אירוע חיובי עבורנו, שזה כמובן קלף שמחזק את הטווח שלנו; ואירוע ניטרלי, מה שמכונה לבנה (brick). לבנה אינה משנה את האקוויטי בצורה משמעותית לטובת הטווח של אף אחד מהשחקנים.

באירועים חיוביים כמובן יש לנו יותר ידיים טובות בטווח ולכן אנחנו נגביר את תדירות ההימור, בשליליים אנו נקטין את התדירות. חשוב להזכיר כי אנחנו מחוץ לפוזיציה ולכן עלינו לחשוב גם על טווח ההגנה שלנו כנגד Delayed Cbet של השחקן בפוזיציה.

כדוגמה נחזור ללוח שניתחנו לעומק בשלב הפלופ, Qh9s6h. תמהיל הידיים שיהיו בטווח הצ'ק של השחקן בפוזיציה דיי תואמות את הניתוח הכללי שביצענו למעלה ולמעוניינים אפשר להתרענן כאן.

כעת נראה מתי הסולבר בוחר לבצע Probe Bet ובאיזו תדירות:

נזכיר כי הפתרון הזה מייצג את תדירות ההימור (והגוונים של האדום את גובה ההימור) בקלפים השונים בטרן. נתחיל מהקצוות. הקלפים שהסולבר נמנע מלבצע בהם הימור המשך הם תשיעיות ומלכות שיוצרות זוג על הלוח ובנוסף קלפים גבוהים שאינם לב. אם נחשוב על ליבת טווח הצ'ק של השחקן בפוזיציה הרי זה שזה הגיוני מאוד כי הקלפים האלו מחזקים מאוד את הטווח הזה. לעומת זאת הסולבר בוחר להגביר תדירות הימור בלבבות ובקלפים נמוכים שאינם לב, כאשר יש נטייה קלה יותר להמר בקלף עלה אשר יוצר backdoor flush draw.
חשוב לציין שגם בקלף הכי טוב עבור השחקן בביג בליינד בלוח הספציפי הזה עדיין תדירות ההימור תהיה 50% בלבד וזאת משלוש סיבות:

1. הטווח של הביג בליינד עדיין מאוד רחב וכולל המון זבל.
2. טווח הצ'ק של השחקן ב-CO מוגן היטב ואי אפשר לתקוף אותו בקלות.
3. הביג בליינד צריך לחשוב על המשך היד ולאזן גם את הידיים הטובות שלו בין טווח ההימור לבין טווח הצ'ק שלו.

אגב מאותן סיבות גם בפלופ שבו תדירות ההימור של ה-CO תהיה הרבה יותר נמוכה כמו 567tt עדיין תדירות מהלך ה-Probe Bet לא מגיעה לאחוזים מאוד גבוהים (כ-40% בממוצע).

אז הבנו בגדול שצריך לנתח את הלוח, להשוות טווחים, להעריך יתרון לטווח, לחשוב על כמות ידי הערך שיש לנו וגם על היחס המתאים של בלופים אבל איך אפשר להתכנס לתדירות פחות או יותר נכונה בצורה ישימה וזריזה?

כלל האצבע שלי, ואני מזהיר מראש שלא מדובר במדע מדויק, הוא להשתמש בתדירות הצ'ק של השחקן בפוזיציה כאינדיקציה חזקה מאוד לתדירות ה- Probe Bet שלי ובהתאם לקלף שיוצא אני אתאים את התדירות למעלה או למטה. הסיבות לכלל האצבע הזה הן אלו:

• תדירות הימור ההמשך של היריב היא אינדיקציה ליתרון הטווח שלנו ולפיכך היא אינדיקציה לחסרון הטווח שלנו.
• ככל שטווח הצ'ק שלו מצומצם יותר כך הוא מוגן יותר ועלינו לתקוף אותו בתדירות יותר נמוכה ולהפך.
• את תדירות הימור ההמשך בפלופ אני יודע להעריך בצורה מאוד טובה לכן יותר קל להסתמך על הנתון הזה.

לצורך אימות כלל האצבע לקחתי סאבסט של 25 ידיים (בפוקר נהוג לצמצם את הפלופ לסאבסטים מייצגים, יש כמה פופולרים כמו 85, 48, 184, ובמקרה הזה אשתמש בקטן ביותר) ובדקתי את תדירות הצ'ק של השחקן בפוזיציה לעומת תדירות ה- Probe Bet של השחקן בביג בליינד, להלן התוצאות:

ניתן לראות כי הממוצע של שני המהלכים מאוד מאוד קרוב ובנוסף, מלבד שני לוחות שעוברים את ה-20 אחוז הפרש, ברב המוחלט של הלוחות ההבדלים הם פחות מ-15 אחוזים ובמחציתם ההפרש הוא 5% ומטה. עבור כלל אצבע שמתאר כמות מאוד גדולה של תרחישים אפשריים זו תוצאה מאוד טובה.

ההתאמה מעלה או מטה היא בהתאם לקלף טוב או קלף רע יכולה להיות בטווח של עד 20 אחוז מהממוצע המשוער לספוט.

גובה הימור ב- Probe Bet

כאשר אנחנו תוקפים טווח דחוס ומוגן היטב עלינו לרב להעדיף הימורים גבוהים יותר. ראינו את זה למשל במצב שבו ה-PFA מחוץ לפוזיציה צ'קצ'ק אלינו בלוח שנותן לו יתרון משמעותי. במיוחד עלינו להעדיף הימורים גבוהים כאשר הטרן גורם להיפוך יוצרות ומאפשר לנו להחזיק יותר ידיים נאטס. לעומת זאת כאשר מדובר בלוח שבו האקוויטי קרוב או אפילו עובר לטובת השחקן בביג בליינד אנו נעדיף הימורים נמוכים. חשוב לציין שבשל הטווח הרחב של הביג בליינד ובשל טווח הצ'ק המוגן היטב של השחקן בפוזיציה במרבית הלוחות יתרון האקוויטי ובוודאי ה-EQR יהיה לטובת השחקן בפוזיציה אך עדיין ישנם לוחות רבים במיוחד בדירוג בינוני-נמוך שבהם היתרון אינו כבר אינו גדול.

בחירת ידיים ל-Probe Bet

מכיוון שיש 49 קלפי טרן אפשריים ולא נוכל לעבור על כולם במספר רב של פלופים אנחנו נקח שתי דוגמאות משני סוגי פלופים שונים.

Qh9s6h7h

לדוגמה הראשונה נמשיך לנתח את הפלופ Qh9s6h ואת אחד קלפי הטרן הכי טובים לטווח שלנו, 7 לב. הקלף הזה משלים לנו כמובן המון פלאשים, סטרייטים וזוגיים שמצטרפים לסטים והזוגיים וה- Top pair שכבר היו לנו בפלופ. אמנם גם לשחקן בפוזיציה יש ריצות לסטרייט ולפלאש שנשארו בטווח הצ'ק אך עם רובם הוא ביצע הימור המשך וריצות מסוימות לסטרייט כמו 58 בכלל לא היו בטווח שלו והם עדיין בטווח של הביג בליינד.

נראה כיצד הסולבר בוחר להמר בלוח כזה:

ראשית אנחנו רואים שתדירות ההימור היא כ-45%, שצורת ההימור היא כמובן קוטבית, שיש מיקס בגובה ההימור עם העדפה להימור גבוה.

ידיים חזקות בלוח Qh9s6h7h

הנטייה עם פלאשים שפגעו היא כמובן להמר, לצרכי איזון טווחים הנטייה היא לצ'קצ'ק עם חלק קטן מהנאט פלאש ועם הפלאשים הנמוכים יותר (במיוחד כאלו שהם גם ריצה לסטרייט פלאש):

סטרייטים בעיקר מהמרים. בסטים לעומת זאת יש העדפה להמר עם סט 9 עם לב ביד ועם סט שש עם עלה ביד על פני יתר הסטים:

זוגיים גם בעיקר מהמרים, זוגיים גבוהים בתדירות מאוד גבוהה, זוגיים נמוכים בתדירות מאוד נמוכה ומה שבין לבין בתדירות בין לבין:

זוג גבוה גם בעיקר מהמר, גם פה בחלק העליון בעיקר עם קיקר אס ובמיוחד עם לב ביד:

בתחתית הרשימה קיקרים גרועים וללא לב שכבר ניתן להגדיר ידיים אלו על גבול הבינוניות ובעיקר מצ'קצ'קים איתן:

גובה הימור עם ידיים טובות

הסולבר כמובן מבצע מיקס בין גבהי ההימורים השונים עם ידיים שונות וגם אם נבחן יד ספציפית כמו KJ הסולבר יבחר בכל גובה הימור בתדירות שונה ולכן מה שחשוב לנו הוא לנתח מגמות והעדפות. בפלופ לא נכנסנו לעומק על העדפות גובה הימור בהתאם לסוג היד וזאת מכיוון שאני עובד רק עם שני הימורים שונים, ללא overbet והטווחים עדיין יחסית רחבים. בטרן כן שווה לראות את ההעדפות של הסולבר לגובה הימור ספציפי עם הידיים השונות בטווח הערך שלנו:

אנחנו רואים את המשמעות של הקיטוב, הסולבר מבצע overbet בתדירות הגבוהה ביותר עם ידיי הערך הטובות ביותר הרי הן הפלאש, בידיים חזקות מאוד סטרייט, סט וזוגיים יש העדפה להימור גבוה ואילו בתחתית טווח הערך שלנו הנטייה תהיה להימור נמוך.
הימור נמוך עם תחתית טווח הערך שלנו הוא חשוב לא רק מפני שאנו חוששים מרייז אלא כי אם אנו רוצים להוציא ערך מהיריב אנו צריכים שהוא ישווה עם ידיים פחות טובות מהידיים שלנו. אם נהמר בצורה מאוד אגרסיבית מאוד עם זוג גבוה בלוח כזה אנחנו נשיג תוצאה הפוכה – היריב ישווה בעיקר עם ידיים טובות יותר משלנו ויקפל ידיים בינוניות שמהן אנו רוצים להפיק את הערך.

ריצות

החלק השני של הטווח המקוטב שלנו הוא הבלופים וכאשר הטווחים מצטמצמים אנו נשען פחות על בלופים עם ידיים זבל אלא על ריצות, זהו פילוח הנתונים עם הריצות השונות:

עם ריצות קומבו אנו נהמר בתדירות גבוהה ונשתמש בהימורים גבוהים. בתדירות גבוהה יותר ככל שיש יותר אאוטים, והימורים גבוהים יותר ככל שהריצות שלנו יביאו לנו את הנאטס (כלומר עם A לב):

עם ריצה לנאט פלאש המגמה מעניינת:

אם יש לנו גם זוג גבוה נהמר תמיד אך כמעט ללא overbet, אם יש לנו זוג בינוני הנטייה היא בכלל לצ'קצ'ק ואם אין לנו כבר showdown value עם יד כמו AJ הנטייה היא להמר ולהשתמש הרבה ב-Overbet.

ריצות לפלאש רגילות זו קטגוריה מאוד רחבה שכן כל לב ביד כמו זוג 2 או זוג 3 מוגדר טכנית כריצה אך הסולבר נוטה להמר עם הלבבות הגבוהים יותר או עם ידיים שגם פגעו בזוג גבוה כמו QJo, יתר הידיים כבר נוטות לצ'קצ'ק:

בריצות ל-OESD אנחנו רואים את מה שהיה ניתן לצפות, ככל שליד יש showdown value נמוך יותר הנטייה היא להמר, ככל שגם פגענו בתשע או מלכה ויש לנו יד בינונית הנטייה היא לצ'קצ'ק. זה החלק העליון של הטווח:

וזה החלק התחתון:

לא מצאתי בקטגוריה הזו של OESD דפוסים ברורים לגבי העדפת גובה הימור.
גם בקטגוריית ה-Gutshot פתרון דומה, אם אין לנו showdown value הנטייה להמר:

אם יש לנו showdown value כלשהוא או שהריצה היא עם reverse implied odds גבוהים מאוד הנטייה היא לצ'קצ'ק:

ידיים בינוניות וזבל

הנטייה החד משמעית של הסולבר היא לצ'קצ'ק עם שתי הקטגוריות הללו:

הרעיון של לצ'קצ'ק ידיים בינוניות הוא לא חדש לנו, ראינו את זה גם בפלופ. לעומת זאת בפלופ ראינו פעמים רבות שכאשר אנו בונים טווח קוטבי אנו מהמרים גם חלקים נכבדים מהזבל שלנו ואילו בטרן הנטייה היא לוותר. יש לכך כמה סיבות:

1. בספוט הזה אנחנו בביג בליינד, הטווח שלנו מאוד רחב, יש לנו מספיק בלופים טבעיים בלוח כזה כדי לבסס את הבלופים שלנו מבלי להשתמש בזבל.
2. גם כשהימרנו עם זבל השתדלנו לעשות זאת עם ידיים שיש להן over cards או backdoor equity או אאוטים לנאטס כמו זוג נמוך. כאשר הטרן נפתח אין יותר backdoor equity, מה שמומש הפך לריצה טבעית ונכנס לטווח הבלופים שלנו ומה שלא מומש הפך לזבל מוחלט.
3. הטווחים הצטמצמו, אנחנו תוקפים טווח צ'ק מצומצם ומוגן היטב וזה לא חכם לתקוף טווח כזה עם אפס אקוויטי או קרוב לזה.

לסיכום, בלוח הזה הטרן היטיב מאוד עם הטווח של הביג בליינד לכן תדירות ההימור היחסית לספוט הזה היא גבוהה ויחסית קל לנו לבנות את הטווחים גם של הערך וגם של הבלופים. מה קורה כאשר הלוח כאשר הלוח פחות טוב עבורנו גם מבחינת ערך וגם מבחינת ריצות טבעיות שישמשו כבלופים? לשם כך נתעמק בעוד דוגמה.

Ks7h2dKc

הפלופ K72r הוא מצוין עבור השחקן בפוזיציה אשר יהמר בו בתדירות מאוד גבוהה ולכן ליבת טווח הצ'ק שהשחקן בפוזיציה ישאיר מאחור יהיה שילוב של קצת זוג גבוה עם קיקר בינוני/נמוך, זוג בינוני ו- underpairs. כמובן בתוספת מעט ידיים חזקות יותר כ-slow play ומעט זבל, בעיקר כזה עם יותר עם showdown value מסוים כמו AX ו/או ידיים ללא backdoor equity.

כך נראית מפת התדירויות של השחקן בביג בליינד לאחר צ'ק של השחקן בפוזיציה:

ראשית במצב כזה חשוב להבין כי אף קלף הוא לא ממש טוב לשחקן בביג בליינד. טווח הצ'ק של השחקן בפוזיציה מצומצם מאוד ומוגן היטב ואילו השחקן בביג בליינד עדיין עם טווח רחב מאוד כך שכמעט ולא נבצע probe bet לאחר פלופ כזה. עם זאת, לעיתים כן נפגע ביד טובה ונרצה להכניס צ'יפים לקופה ולכן עלינו גם לדעת לבחור את הבלופים הנכונים בלוח ללא ריצות טבעיות.

ידיים טובות

לאחר שבטרן מגיע Kc תת קטגוריית הנאטס כוללת קצת פול האוסים , הנטייה של הסולבר כמובן היא לצ'קצ'ק עם ידיים אלו:

לאחר מכן יש לא מעט שלשות שאיתן גם בעיקר נצ'קצ'ק (53%) אבל כשמשווים זאת לתדירות הכללית ללוח הזה (18%) מדובר בסוג היד שאיתה נהמר הכי הרבה:

ידיים בינוניות:

כרגיל, הנטייה הטבעית היא לצ'קצ'ק עם כל הידיים הבינוניות כאשר בלוח כזה ובליין של X/X אפשר להגדיר גם A גבוה כיד בינונית עם מספיק showdown value:

ידיים זבל

בספוט הזה יש לביג בליינד המון זבל בטווח, למעשה 42% מהטווח אלו ידיים שלא פגעו בזוג ואין להם אפילו A גבוה. עם זאת, יש לקחת חלק מהידיים האלו ולבחור מתוכם בלופים, לפני שנתעמק עם אילו ידיים כן נראה קודם עם אילו ידיים חד משמעית לעולם לא נבלף:

ניתן לזהות בקלות כי התלתנים הנמוכים שולטים, כלומר אם אנחנו מחזיקים תלתן נמוך הבלוף הוא אוטומטית פחות טוב, מדוע?
בנקודה הזו חשוב להזכיר כי בטרן החשיבות של בלוקרים עולה ולכן כאשר אנחנו מבלפים אנחנו צריכים לשאול את עצמינו לאיזה חלק של היריב אנחנו מכוונים, מה אנחנו רוצים לגרום לו לקפל?
אנחנו מכוונים לחלק התחתון של טווח הצ'ק שלו, כלומר הזבל שפספס לחלוטין, שאין לו showdown value ויהיה קל לקפל. הנטייה של השחקן בפוזיציה הייתה לצ'קצ'ק ידיים כאלו כאשר גם אין להם backdoor equity מה שאומר שבטווח הצ'ק שלו יש סבירות גבוהה יותר לפגוש 56c מאשר 56h . אם בטווח שאנו רוצים לקפל יש יותר תלתנים נמוכים, העובדה שיש לנו תלתנים נמוכים ביד מורידה את הסבירות שנשיג את הפולד המיוחל ולכן אין סיבה לתקוף איתם.

הנושא הזה של התלתנים עובד בכל סוגי הידיים ולפעמים מאוד קל לפרש זאת הפוך. הנה הסבר קצר מדוע.
טווח הצ'ק של השחקן בפוזיציה יכלול בתדירות גבוהה יותר תלתנים מאשר את יתר הצורות ולא רק בידיים זבל. הרי חלק מטווח הצ'ק שלו כולל גם K5 או K6 וכו' כאשר תלתנים יצ'קצ'קו יותר בשל העדר Backdoor Equity. גם ידיים שיכולות לספוג לפחות הימור אחד בלוח כזה כמו זוג מלכות/נסיך או ATs ו- AJo יצ'קצ'ו יותר בפלופ במידה והקומבינציה מכילה תלתנים. אז אם זה המצב וגם החלק החזק של הטווח של השחקן בפוזיציה מכיל יותר תלתנים האם העובדה שיש לנו תלתן ביד לא מורידה המון קומבינציות חזקות מהטווח של השחקן מפוזיציה ובעצם זה הופך את התלתנים לבלוף מעולה? או שאולי אם בכלל התלתנים נפוצים יותר גם בטווח הידיים הטובות גם הבינוניות וגם הזבל האם זה לא מתקזז והופך את כל החישובים האלו לחסרי משמעות?

והתשובה לכך היא בניואנסים הקטנים של הלוח והדירוג. נקח למשל את 6 תלתן. הקלף הזה יכול להופיע בטווח הצ'ק של היריב בפלופ בקומבינציות 56 K6, A6, Q6, 86, 76, 66.
כאשר בטרן מגיע ה-K תלתן, אוטומטית הקומבינציה של K6 יורדת. כעת יש ארבע קומבינציות שנותרו כאשר סביר שכנגד Probe Bet היריב יגן עם 67 וזוג 6 ויקפל את היתר. כלומר אם השחקן בפוזיציה היה מחזיק 6 תלתן מרבית הסיכויים שהוא יקפל את היד שלו כנגד Probe bet של הביג בליינד.
המשמעות ההופכית של המשפט האחרון היא שאם הביג בליינד מחזיק 6 תלתן הסבירות שהיריב יגן כנגד הימור עולה ולכן זהו קלף גרוע לבלוף.

אם נחשוב על קלף אחר, נגיד עשר תלתן. הקלף הזה יהיה חלק מטווח הצ'ק של היריב ביותר קומבינציות שיכללו בטווח ההגנה שלו כמו זוג עשר, AT, T7 ופחות בקומבינציות שיכללו בטווח הפולד כמו QT ו-JT. לכן אם היריב מחזיק עשר תלתן סביר יותר שהוא ישווה ל-Probe bet ולכן זה הופך את עשר תלתן לבלוף יותר טוב.

עכשיו נראה עם אילו בלופים הסולבר בוחר להמר:

אנחנו רואים שהסולבר בוחר כלפים בדירוג של 9-Q ובדגש על תלתנים. כולם כמובן בתדירות נמוכה (כי גם אין לנו כמעט ידי ערך בספוט הזה).
מה שאפשר להסיק מהדוגמה הזו היא שכאשר אנחנו רוצים לתקוף טווח פלופ צ'ק מוגן היטב ואין לנו בלופים ממשפחת הריצות הטבעיות הסולבר נותן משקל גבוה יותר לבלוקרים.

אמנם לא ביצעתי את החישוב אבל אני משוכנע שאם במקום לשבור את הראש על איזה קלף ספציפי חוסם או לא חוסם הכי טוב את טווח ההגנה/פולד של היריב ואיתם נהמר בתדירות של 20% נבחר לפשט את האסטרטגיה ונקבע שנהמר בתדירות של 5% עם כל הזבל שלנו שאין לו showdown value אנחנו לא נאבד המון EV.
עם זאת, ככל שהטווחים מצטמצמים החשיבות של בלוקרים עולה וכדאי מאוד להתרגל להכניס את הנושא לסט השיקולים שלנו.

סיכום

נסכם את התהליך המחשבתי שלנו לאחר x/x בפלופ מחוץ לפוזיציה

ניתוח טווח הצ'ק של היריב

• מהי תדירות ההימור של היריב בפלופ הזה? עד כמה חזק ומהודק טווח הצ'ק שלו?
• אילו ידיים הוא השאיר בטווח הצ'ק שלו כ-slow play, כידיים בינוניות ומה טווח הזבל שאפשר לתקוף.

קביעת תדירות הימור

• למי יש את יתרון הטווח בלוח הזה? מהי תדירות ההימור הרצויה? האם הקלף שיצא בטרן הוא טוב יותר לטווח שלנו או לטווח של היריב?
• ככלל אצבע מופשט – תדירות הבסיס שלנו ל- Probe bet תהיה דומה לתדירות הצ'ק של השחקן בפוזיציה בפלופ ובהתאם לקלף הספציפי שנפתח אנו נקטין או נגדיל תדירות.

כלל האצבע כמובן אינו מדויק אבל הוא נותן לנו אינדיקציה סבירה. למשל בפלופ Qh9s6h אנחנו יודעים (כי למדנו היטב את שלב הפלופ) שתדירות הימור ההמשך צריכה להיות בערך שליש מהפעמים, ואנחנו יודעים שבלוח K72r תדירות הימור ההמשך היא גבוהה מאוד ואפשר להשאיר טווח צ'ק של 10-15% בלבד ולהמר עם השאר. אנחנו נקח את תדירות הצ'ק הזו ונשתמש בה כאינדיקציה לתדירות הבסיסית שלנו לטרן. לאחר מכן במידה ויוצא קלף שהוא טוב לטווח הצ'ק של היריב נהמר אפילו פחות ובמידה ויוצא קלף שהוא טוב לטווח שלנו נהמר בתדירות גבוהה יותר.

מהם קלפים טובים לטווח הצ'ק של השחקן בפוזיציה? כמובן שזה משתנה מלוח ללוח אך ככלל אלו אפשר להגדיר את הקטגוריות הללו:

• קלפים שיוצרים זוג על הלוח.
• קלפים בדירוג גבוה, במיוחד מעל הלוח ובמיוחד אס.

לעומת זאת אלו קלפים שטובים יותר לטווח של השחקן בביג בליינד:

• קלפים שמשלימים ריצות.
• קלפים בדירוג נמוך.

החלטה סופית לגבי היד

1. באיזו קטגוריה היד שלי? האם היא חזקה, בינונית, ריצה או זבל? באיזו תת קטגוריה (נאטס, סוג ריצה וכו')
2. מה הנטייה הטבעית שלי עם ידיים בקטגוריה הזו בספוט הזה?
3. מהם השיקולים שיגרמו לי לסטות מהנטייה הטבעית בקטגוריה הזו?

מכיוון שמדובר בספוט בתדירות הימור נמוכה הנטייה הטבעית היא להמר עם חלק מהידיים הטובות וחלק מהריצות. בצד הערך יש להשאיר מספיק ידיים טובות לצ'ק-רייז בטרן וכאשר בוחרים בלופים מאוד רצוי להימנע בטרן מבלופים עם אפס אקוויטי ויש להיצמד לריצות טבעיות ככל האפשר. במידה ואין בנמצא ריצות טבעיות או שיש להגדיל את תדירות ההימור ולהוסיף בלופים יש להתחשב בבלוקרים/אנטי בלוקרים.

אם הייתי מסכם את הפוסט הזה במשפט הוא יהיה – יישמר הביג בליינד. אחת מהדרכים הקלות לייצר ערך מול חובבנים היא לצ'קצ'ק יד בינוניות בפלופ ולתת לשחקן אגרסיבי בביג בליינד להמר עם ג'אנק כנגד טווח מוגן היטב. חובבנים מפרשים (לרב) ויתור על הימור המשך בפלופ כמשחק עם טווח שמורכב בעיקר מידיים חלשות ולפעמים כ-slow play עם יד מפלצתית, למעשה ההפך הוא הנכון. המשמעות היא שכאשר עולים רמה עלינו להיזהר בלתקוף את טווח הצ'ק של היריב מפוזיציה שכן הטווח הזה בנוי כך שיוכל לעמוד בלחץ ההימורים של הביג בליינד.