בפוסט הקודם ניתחנו תדירויות הימור לאור ניתוח מאפיינים שונים בפלופ ובפוזיציה, הפעם נעבוד באותה צורה ונבדוק האם יש העדפה לגובה הימור מסוים בתנאים מסוימים.
בסימולציות שהרצנו לסולבר יש אפשרות לבחור בפלופ מבין שלושה גדלי הימורים שונים בקופה של 5.5 בליינדים בפוזיציה וקופה של 6.5 בליינדים מחוץ לפוזיציה. האפשרויות הן הימור נמוך של 1.5 בליינדים, הימור גבוה של 4 בליינדים ו- OverBet של 7 בליינדים. תמיד ,במרבית הפעמים הסולבר יבצע מיקס בין האפשרויות השונות אך ישנם פלופים בהם יש העדפה ברורה לגובה הימור מסוים ולכן כאשר נראה כי היחס בין הימורים עולה על 2:1 אנחנו נעבוד עם גובה הימור אחד. בנוסף מכיוון שהסולבר בוחר בגובה הימור של 7 בליינדים בתדירות מאוד נמוכה וממילא באסטרטגיה שלי אני לא משתמש באובר בט בפלופ אני אתייחס לגובה ההימור של 4 בליינדים ו-7 בליינדים כמקשה אחת.
כך בעצם לכל פלופ יהיו לנו שלוש אופציות הימור – העדפה ברורה להימור נמוך, העדפה ברורה להימור גבוה ומיקס.
כאשר אנחנו בפוזיציה, כמו בקביעת התדירות, הדברים פשוטים יותר.
בפלופים שיש זוג על הלוח, ולא משנים שאר הפרמטרים, יש העדפה ברורה להימור נמוך:
כנ"ל גם בפלופים מונוטונים:
גם בפלופים שיש שלישייה על הלוח המצב פשוט, בשלישיות גבוהות יש להמר נמוך, בשלישיות נמוכות יש להמר גבוה:
כעת נותרנו עם מירב הפלופים שהם ללא זוג או שלישייה על הלוח והם או Two Tone או Rainbow. אם נפלטר לפי דירוג וריצות לצבע או סטרייט נראה שבגדול לכולם יש אסטרטגיית הימור משולבת בין הימור נמוך להימור גבוה וללא העדפה ברורה.
דירוג:
טקסטורה:
ריצות לסטרייטים או סטרייטים:
עם זאת כשבוחנים את הטווח הכולל רואים שישנם עדיין פלופים בהם יש העדפה ברורה לגובה הימור מסוים. שני הפרמטרים המרכזיים שקובעים את ההעדפה הזו הם סוג הלוח (סטטי או דינמי) ו- Nut Advantage. למי שזקוק לרענון הקונספט של Nut Advantage אפשר לחזור כמה פוסטים אחורה.
ככל שהפלופ סטטי יותר כך הנטייה שלנו תהיה להמר בקטן, ככל שהפלופ דינמי יותר כך תהיה לנו נטייה להמר בגדול.
ככל שיתרון הנאטס בצד שלנו הנטייה תהיה להמר בגדול, ככל שהיא בצד היריב הנטייה תהיה להמר בקטן.
נראה דוגמאות לשני מצבי הקיצון, ראשית פלופים בהם אנחנו נעדיף להמר בקטן:
ניתן לראות פלופים סטטיים מאוד כמו K82 ו- A93 מככבים על צורותיהם השונות. בהמשך הרשימה אפשר לראות גם העדפה ברורה להימור נמוך בפלופים בהם ליריב בביג בליינד יש את יתרון הנאטס:
בפלופ כמו 346 או 578 גם אנחנו וגם היריב מחזיקים את כל הסטים אבל היריב גם מחזיק את כל או רב הסטרייטים בעוד שאנחנו לא.
אם נלך לצד השני של הסקאלה נראה שבפלופים שהם גם דינמיים וגם יש לנו את יתרון הנאטס יש העדפה ברורה להימור גבוה:
כפי שניתן לראות מדובר בהמון פלופים בהם יש A ועוד קלף גבוה ובדרך כלל Two Tone, בפלופים כאלו אנחנו מחזיקים את כל הידיים הטובות והיריב שלנו בביג בליינד ממש לא קרוב מכיוון שאין לו זוגות גבוהים בטווח ההשוואה שלו פרה-פלופ. עוד דוגמאות להעדפה להימורים גבוהים על בסיס יתרון הנאטס:
אז אלו שתי הקצוות של הסקאלה, במרכז יש המון ידיים שבהם לשני השחקנים יש כמות נאה של ידיים נאטס וגם הפלופ הוא באמצע הסקאלה בין סטטי לדינמי:
נקח לדוגמה את הפלופ 945tt, מצד אחד לשני הצדדים יש את כל הסטים ביד ויש סוג של שיוויון ביתרון הנאטס, מנגד הפלופ דינמי ויש המון ריצות לצבע וסטרייט ולכן האסטרטגיה פה תהיה משולבת עם נטייה קלה להימורים גבוהים יותר.
עכשיו נעבור לנתח את המצב מחוץ לפוזיציה שכמובן הופכים למוזרים יותר מאשר משחק בפוזיציה. ראשית נראה כי סטטיסטיקת הבסיס מחוץ לפוזיציה נוטה באופן ברור לטובת הימורים נמוכים יותר:
מכיוון שבפלופים מתחת לתשע ומטה וללא זוג על הלוח אני כמעט ולא מהמר מחוץ לפוזיציה נראה שבטווח שבו יש לי הימורי המשך הנטייה להימורים נמוכים מתעצמת:
בדומה למשחק בפוזיציה, גם מחוץ לפוזיציה יש העדפה ברורה להימורים נמוכים בלוחות מונוטונים:
עם זאת שימו לב לשינוי מגמה מחוץ לפוזיציה בלוחות עם ריצה לצבע, בעוד שבפוזיציה בלוחות עם ריצה לצבע החלוקה בין הימור קטן להימור גדול היא כמעט 50/50, כאשר אנחנו מחוץ לפוזיציה יש העדפה ברורה להימורים קטנים יותר. בלוחות ריינבאוו היחס בין גדלי ההימורים השונים דומה גם בפוזיציה וגם מחוץ לפוזיציה.
גם במבנה הפלופ יש שינוי מגמה משמעותי מחוץ לפוזיציה:
ניתן לראות שבלוחות עם זוג על הלוח ישנו שוויון בין הימור קטן להימורים גדולים בעוד שבפוזיציה ברב המוחלט של הפלופים עם זוג על הלוח נבחר בגובה הימור קטן. בנוסף שימו לב ללוחות עם שלישיות, בפוזיציה אחד מכללי האצבע זה הימור נמוך בשלישיות גבוהות ואילו מחוץ לפוזיציה דווקא יש נטייה להימורים גבוהים יותר.
גם מבחינת סטרייטים אפשריים אנחנו רואים שינוי ביחס למשחק מפוזיציה:
כאשר הלוח מאפשר סטרייט יש נטייה ברורה להימורים נמוכים מחוץ לפוזיציה, לעומת זאת בפוזיציה אין השפעה ממשית לכך ביחס לממוצע.
אז אם נסכם עד כה את דפוסי ההימורים מחוץ לפוזיציה:
- בלוחות בדירוג תשע ומטה כמעט לא נהמר כלל.
- בלוחות מונוטונים יש העדפה להימור נמוך.
- בלוחות עם ריצה לצבע יש העדפה להימור נמוך.
- בלוחות עם סטרייט אפשרי יש העדפה להימור נמוך.
- בלוחות עם שלישיות גבוהות יש העדפה להימור גבוה.
- בלוחות עם זוג על הלוח יש נטייה כמעט שיוויונית בין הימור גבוה לנמוך, ובלוחות עם זוג שהם ריינבאוו יש גם נטייה קלה לטובת הימור גבוה.
נשארנו עם לוחות בדירוג תשע ומעלה, ריינבואוו, ללא אפשרות לסטרייט וללא זוג על הלוח. מניתוח הלוחות האלו קשה לקבוע העדפה ברורה לגובה הימור על פי כלל מסוים, למשל אם נבחן דירוג נראה שלוחות עם אס גבוה יש נטייה ברורה להימור נמוך ובלוחות עם קינג או מלכה יש עדיין מיקס אבל המחט זזה יותר לכיוון הימורים גבוהים ביחס לממוצע:
כשניתחנו תדירויות בפוסט הקודם ראינו שבקבוצת הפלופים הזו מחוץ לפוזיציה תדירות ההימור מאוד רחבה ויש פלופים שכמעט ולא מהמרים בהם, בעיקר פלופים מרובי ריצות לסטרייט כמו J65 ולעומת זאת יש פלופים שמהמרים בהם בתדירות מאוד גבוהה כמו KQ2. כשמנתחים גדלי הימורים ניתן לראות שבפלופים בהם תדירות ההימור היא נמוכה אז גם כשמהמרים יש העדפה ברורה להימור נמוך:
ביתר הפלופים יש מיקס בין הימור גבוה להימור נמוך:
מה שמזיז את המחט במיקס בין גדלי ההימורים השונים זה ה- Nut Advantage, ככל שאחוז הידיים המאוד חזקות בטווח שלנו טוב יותר משל היריב כך הנטייה שלנו תהיה לכיוון הימור גבוה, ככל שליריב שלנו יש את היתרון נהמר בקטן יותר. בניגוד למשחק בפוזיציה, שבו הייתה השפעה גם לדינמיות של הלוח במשחק מחוץ לפוזיציה גם בלוחות סטטיים אנחנו נראה נטייה להימורים גבוהים יותר כאשר יש לנו את יתרון הנאטס. נקח כמה דוגמאות מקבוצות הפלופים האלו, נתחיל עם הפלופ הסטטי מכולם K82:
בצילום מסך הזה ניתן לראות את הטווחים של שני השחקנים והסקאלה שמעניינת אותנו היא Best Hands שבעצם מציגה למי יש את יתרון הנאטס. אנחנו רואים שבפלופ הספציפית הזה יתרון הנאטס בבירור הולך לשחקן מחוץ לפוזיציה לכן גם המחט תזוז במקרה הזה לכיוון הימורים גבוהים יותר.
לעומת זאת נראה את הלוח המאוד סטטי A95:
בפלופ הזה לשחקן בפוזיציה יש את יתרון הנאטס במובהק ולכן כמעט ולא נשתמש בהימורים גבוהים.
כיצד יודעים למי יש את יתרון הנאטס בכל פלופ? בחישוב יבש זה מאוד קשה והסברתי בעבר כיצד הסולבר מבצע זאת. כדי לתת הערכה מושכלת בגדול צריך להסתכל על הלוח ולראות אילו קלפים טובים יותר לטווח שלנו ואילו קלפים טובים יותר לטווח של היריב, למשל ראינו בפילטור על פי דירוג הפלופ שבאס גבוה יש נטייה להימורים נמוכים ובקינג ומלכה המחט נוטה יותר לכיוון הימור גבוה. אפשר להמשיך להתייחס גם לדירוג של הקלף האמצעי בפלופ. נביט בטווח של השחקן בכפתור, הקלפים 9 ו-T מגדילים לו משמעותית את כמות הידיים איתם הוא פוגע בפלופ, לעומת זאת אין לו כמעט קלפים נמוכים בטווח ובהתחשב בעובדה שלשחקן ב-HJ עם הטווח הלא מוגבל יש גם את כל הזוגות הגבוהים ביד אפשר להגיד שקלפים כמו 9 ו-T על הלוח יגרמו לנו להמר יותר בקטן ואילו קלפים נמוכים יגרמו לנו להגדיל את ההימור. נשכלל את התובנות הללו ונראה כיצד פלופים שמורכבים משילוב של A9 או AT ולעומת זאת פלופים שכוללים מלכה ומלך ובנוסף גם קלף אמצעי נמוך של 7 ומטה.
שילוב של אס ו-9 או T:
נתונים דיי דומים לממוצע לספוט הזה כאשר יש העדפה להימור נמוך. לעומת זאת נראה פלופים בדירוג של מלך או מלכה ובנוסף הקלף האמצעי הוא בדירוג נמוך:
ואכן אנחנו רואים שהמחט זזה בצורה משמעותית לכיוון הימור גבוה.
אותו הגיון עובד גם בלוחות על זוג על הלוח. בפוזיציה אנחנו תמיד נהמר בקטן אבל מחוץ לפוזיציה בלוחות שכוללים שילוב של משפחת המלוכה וקלפים נמוכים כמו KK3, QQ7 דווקא הנטייה היא להמר בגדול:
חשוב לציין שהדוגמאות הספציפיות רלוונטיות רק, או בעיקר, לפוזיציה של HJ vs BTN, בפוזיציות אחרות הטווחים משתנים מעט ואיתם משתנה ההשפעה של קלפים שונים בפלופ על כמות הידיים המאוד חזקות בטווחים של שני השחקנים אך הצורה שבה נבצע הערכה מושכלת לגבי ה- Nut Advantage נשארת זהה.
סיכום תדירות וגובה הימור
עיבדנו המון מידע בשני הפוסטים האחרונים. מי שעוקב אחר הבלוג מתחילתו וגם שיחק או תרגל בזמן הזה בטח שם לב שבשלב הפרה פלופ, דיי מהר, אנחנו כבר עובדים על אוטומט. אנחנו יודעים עם אילו ידיים אנחנו מעלים, משווים או מקפלים בכל ספוט ונשארים לא הרבה ספוטים בהם אנחנו נדרשים למחשבה מעמיקה. כשאנחנו מגיעים לפלופ עדיין יש לא מעט מקרים בהם נעבוד על אוטומט אך החלק שדורש מחשבה וניתוח על מנת לקבל החלטה טובה גדל משמעותית ובעוד שאני כותב את הבלוג תוך כדי למידה בעצמי אני מעריך שככל שנתקדם בעץ המשחק אנחנו נדרש יותר ליכולת ניתוח ומחשבה ופחות לשינון מצבים.
עם זאת, ננצל את העובדה שאפשר ללעוס המון חומר בצורה של תבניות וטבלאות ונסכם מה למדנו עד כה.
בפוזיציה:
שיקולים לקביעת תדירות כאשר טווח האפשרויות רחב (השורות המסומנות בכתום):
- דינמיות – ככל שיש יותר ריצות כך התדירות תרד. ככל שהפלופ יותר סטטי התדירות תעלה.
- דירוג הקלפים שמובילים לדינמיות – ככל שיותר ריצות נמצאות בדירוג נמוך כך תדירות ההימור תרד ולהפך.
- אם לא בטוחים אפשר להתבסס על הממוצע שהוא כ-65%.
שיקולים לקביעת גובה הימור כאשר הסולבר מבצע מיקס:
- דינמיות – בלוחות דינמים נעדיף הימור גבוה.
- Nut Advantage – אם יש לנו את היתרון נעדיף גבוה, אם היתרון של היריב נהמר נמוך ובין לבין נמקסס.
מחוץ לפוזיציה:
תדירות:
שיקולים לקביעת תדירות ביתר הפלופים:
- דינמיות – ככל שיש יותר ריצות כך התדירות תרד. ככל שהפלופ יותר סטטי התדירות תעלה.
- דירוג הקלפים שמובילים לדינמיות – ככל שיותר ריצות נמצאות בדירוג נמוך כך תדירות ההימור תרד ולהפך.
- אם לא בטוחים אפשר להמר על לוחות אלו בתדירות של כ-50 אחוז.
העדפה לגובה הימור נמוך:
- כל הפלופים בדירוג 9 ומטה עם או בלי זוג על הלוח, מכל הטקסטורות.
- כל הפלופים המונוטונים.
- כל הפלופים Two Tone (למעט כמה עם זוג גבוה על הלוח) .
שיקולים לקביעת גובה הימור ביתר הלוחות (לוחות ריינבוואו בדירוג T ומעלה ומעט לוחות Two Tone עם זוג גבוה על הלוח):
- Nut Advantage. בניגוד למשחק מפוזיציה, גם בפלופים סטטיים מאוד הנטייה תהיה להימור גבוה במידה ויש לנו את ה-Nut Advantage.
הערת סיכום אחרונה לגבי גובה הימור וההבדל בין משחק בפוזיציה לבין משחק מחוץ לפוזיציה והדינמיות של הלוח. נהוג לחשוב כי יש מעין צורה של U הפוכה לקביעת גובה הימור, כלומר בלוח סטטי מאוד הימור נמוך, ככל שהפלופ הופך לדינמי יותר ויש יותר ריצות לצבע וסטרייט גובה ההימור עולה ולאחר מכן ככל שהלוחות מונוטונים ומחוברים יותר גובה ההימור יורד שוב. יש בזה מן האמת אבל כפי שראינו רק בפוזיציה. התרשים הבא מסכם את ההעדפה של הסולבר להימור גבוה או הימור נמוך בהתאם לסוג היד (made hand) הכי גבוהה שניתן להשיג בפלופ פלוס ריצות שונות.
למשל "סט +OESD" משמעותו שהיד הכי גבוהה שאפשרית בפלופ הזה היא סט ויש ריצה ל- OESD, זה מתאר לוחות rainbow מסוג A76 או Q97. לוחות שהם "Flush + OESD" מתארים לוחות מונוטוניים עם ריצה לסטרייט כמו Kh8h6h, לוחות שמאפשרים רביעייה אלו לוחות עם זוג על הלוח.
חשוב לציין שהנתונים מתייחסים לכל הפלופים בפוזיציה ואילו מחוץ לפוזיציה רק לפלופים בדירוג T ומעלה. כך נראית ההעדפה של הסולבר בפוזיציה ומחוץ לפוזיציה (לשני הספוטים הספציפיים שבהם התעמקנו):
אכן בפוזיציה יש לנו משהו קרוב לצורה של U הפוכה אך מחוץ לפוזיציה ממש לא ודווקא בלוחות סטטיים מאוד ובלוחות עם זוג על הלוח יש לסולבר נטייה להמר גבוה בתדירות גבוהה מהממוצע ואילו ביתר הלוחות יש נטייה ברורה להימור נמוך.
בתרשים האחרון דירגנו את הידיים בסקאלת הסטטי/דינמי בראש ובראשונה לפי חוזק ה-Made Hand הכי גבוהה אפשרית. לעומת זאת רבים מגדירים פלופים עם זוג על הלוח דווקא כסטטיים מאוד. מבחינת האפשרות לשינוי אקוויטי בטרן ובריבר זה הגיוני מאוד. אם נתייחס לפלופים עם זוג על הלוח כפלופים הכי סטטיים ונסיט אותם לקצה השמאלי של הסקאלה אז גם תבנית ה-U ההפוכה בפוזיציה תהפוך ליותר ברורה וגם נראה את ההעדפה להימור גבוה מחוץ לפוזיציה דווקא בפלופים סטטיים:
אז באחוז משמעותי מהפלופים אנחנו יודעים באיזו תדירות להמר ובאיזה גובה הימור לבחור וביתר הפלופים יש לנו כלים לבצע החלטה מושכלת וגם יש לנו ברירות מחדל במידה ואנחנו לא בטוחים. בפוסט הבא נעסוק בכיצד התדירויות הללו באים לידי ביטוי עם ידיים ספציפיות ומהם השיקולים בבניית טווחי ההמשך שלנו.