הפלופ נפתח, ניתחנו את הלוח, החלטנו באיזו תדירות אנחנו צריכים להמר והאם ישנה עדיפות להימור קטן, גדול או מיקס בין השניים. כעת נותרה לנו המלאכה הלא כה פשוטה של להחליט עם אילו ידיים להמר ועם אילו לא. הרי בתדירות הימור של 60% יהיו ידיים בטווח שלנו שנהמר קרוב למאה אחוז מהפעמים וידיים שאנחנו נשאיר בטווח הצ'ק שלנו קרוב למאה אחוז מהפעמים וכל יתר הידיים יפלו בין לבין.
כך נראה למשל פתרון הסולבר לטווח הימור ההמשך של HJ vs BB בפלופ K83r:
ראשית נסביר מה אנחנו רואים כאן:
פתרונות סולבר אינם לידיים ספציפיות. כלומר אפשר להוציא פתרון לידיים ספציפיות אך בגדול הסולבר נותן פתרון לטווח ידיים שלם שאיתן נגיע לספוט הספציפי אותו אנחנו רוצים לבדוק. כל הידיים שאינן מושחרות אלו הידיים בטווח שלנו שאיתן הגענו לספוט הזה. בתוך כל משבצת יש סימון לפעולות שלנו בצבעים שונים: ירוק משמעותו צ'ק, אדום משמעותו הימור והגוונים של האדום מצביעים על גובה ההימור. משבצות שהן בחלקן שחורות לגובה מצביעות על כך שלא כל הקומבינציות של היד הזו הגיעו לפלופ, אם נזכר בטווחי ה-RFI שלנו בשלב הפרה פלופ אז ישנם ידיים כמו זוגות נמוכים או suited connected נמוכים שאנחנו נפתח איתם קופה רק בחמישים אחוז או 70 אחוז מהמקרים. שימו לב שבסולבר הזה הטווחים ל-HJ מעט שונים מהטווחים שפירטנו בפוסט על הפרה פלופ אבל כפי שגם ציינו בעבר לסולברים שונים יש פתרונות מעט שונים ובכל מקרה ההבדלים לא מהותיים.
כל משבצת מייצגת את כל הקומבינציות האפשרויות של אותה יד ולכן חשוב להתבונן בתדירות הספציפית של כל קומבינציה. למשל הפלופ הספציפי הזה הוא Kh8d3c ואם נבחן את המשבצת של A9s נראה שיש הימור עם 60% מהפעמים אבל כשעושים דריל דאון ל4 קומבינציות הספציפיות רואים הבדל גדול בין אלו עם backdoor flush draw לבין A9s:
אז ככה נראה פתרון של טווח מסוים ואנחנו צריכים להרכיב את הפתרון הזה או לפחות משהו קרוב אליו בעצמינו בזמן מועט. על מנת להגיע קרוב לפתרון אופטימלי אנחנו צריכים לנתח את הידיים בטווח שלנו על פי סוג, חוזק, פגיעות, Showdown value, אקוויטי, בלוקרים ואנטי בלוקרים ועוד ניאונסים שונים ולאחר מכן עלינו לאזן בין טווח ההימור שלנו לבין טווח הצ'ק שלנו.
המשפט האחרון מודגש בכוונה, איזון טווחים הוא עקרון יסוד לאורך כל שלבי המשחק שהמון שחקנים פשוט מפספסים. אם המשחק היה מסתיים לאחר הימור ההמשך היינו פשוט לוקחים את כל הידיים, מסדרים אותם על פי חוזק ומהמרים עם אלו שבראש הרשימה פלוס כמה בלופים, ומצ'קצקים עם הידיים שבתחתית הרשימה. מכיוון שהיד ממשיכה גם אחרי ה-CBET אנחנו חייבים להשאיר ידיים טובות בטווח הצ'ק שלנו אחרת נצטרך לקפל בתדירות גבוהה מאוד כנגד כל הימור שיגיעו בשלבי המשחק הבאים. במידה וגובה הימור ההמשך הוא משולב אנחנו גם צריכים לאזן את הטווח איתו אנחנו בוחרים בהימור נמוך ואת הטווח בו אנו מהמרים גבוה על מנת שהיריב שלנו לא יוכל להבין מה חוזק היד שלנו בהתאם לגובה ההימור.
חוסר איזון בין טווח הצ'ק לטווח ההימור וחוסר איזון בין גדלי ההימורים השונים יגרום ליריב לקרוא אותנו בקלות ולגבש אסטרטגיה מנצחת נגדנו בקלות. במרבית המקרים, גם בטווח הצ'ק וגם בטווח ההימור אנו חייבים לשים את כל סוגי הידיים שאיתם הגענו לפלופ – הנאטס, ידיים טובות, ריצות, ידיים בינוניות וזבל. ההבדל הוא בתדירות.
נחזור לדוגמה למעלה, ניתן לראות למשל שתדירות ההימור עם זוג גבוה יורדת או עולה בהתאם לחוזקו של הקיקר, עם AK נהמר קרוב ל-80 אחוז מהפעמים ועם K5 נהמר כ-50 אחוז מהפעמים בלבד. עם סטים גם נשחק משחק משולב כאשר לסט הנמוך 33 כמעט ולא נבצע slow play מכיוון שאנחנו לא חוסמים ידיים את טווח ההמשך של היריב ולעומת זאת עם סט קינגים או 8 אנחנו נבצע slow play בתדירות גבוהה יותר מכיוון שאנחנו גם פחות פגיעים וגם חוסמים (בעיקר סט קינג) קומבינציות רבות בטווח ההמשך של היריב.
זוהי דוגמה אחת, כעת נעבור על מספר לוחות במספר תדירויות שונות בפוזיציה ומחוץ לפוזיציה ונראה אם נוכל להבין ולגבש מספר עקרונות שיעזרו לנו בבניית הטווחים שלנו בזמן אמת וללא סיוע ממחשב.
לפני שנעבור על עוד לוחות חשוב לזכור שאנחנו לא יכולים בשום מצב לשנן פתרונות כאלו, גם אם יתנו לי שעה לקבל החלטה אני לא אגיע קרוב למורכבות הזו ולכן אנחנו צריכים ליצור שיטה מובנית עם מערך שיקולים וכללי אצבע כדי לפשט את הדברים וכדי שנוכל לקלוע קרוב לאסטרטגיה אופטימלית מבחינת התדירויות ואיזון הטווחים שלנו.
לשם כך אני מחלק את הידיים שלי לארבע קטגוריות כאשר בכל קטגוריה יש כמה קטגוריות משנה או יותר נכון סקאלות שיכולות לעזור לנו לקבל החלטה עם יד ספציפית. כבר עברנו על סוגי הידיים במבוא לפלופ ועכשיו נעמיק בכך יותר ונתכנס להחלטות.
ידיים חזקות
אלו ידיים שפגעו היטב בפלופ. בקטגוריה של ידיים חזקות יש תת קטגוריה של הנאטס. בפלופ K73 יד כמו KQ נחשבת יד חזקה אך סט קינג או סט 7 נחשבים הנאסט. בנוסף בקטגוריה הזו חשוב לנו לדעת עד כמה היד שלנו פגיעה, ככל שהיד גם חזקה וגם פגיעה הנטייה תהיה להמר, ככל שהיד פחות פגיעה כך נוכל להשתמש בה כדי לחזק את טווח הצ'ק שלנו. בפלופ כמו T74 למשל יש לנו בטווח הימור ההמשך את כל ה-over pairs אבל מתוכם זוג נסיך פגיע הרבה יותר לקלפים גבוהים שיגיעו בטרן מאשר זוג קינג ובוודאי זוג אס. לכן אם נצטרך לבצע צ'ק עם חלק מהאובר פיירס נעדיף את הידיים הפחות פגיעות. הקטגוריה הזו תהווה את עיקר טווח הרייז שלנו כאשר לעיתים ניקח חלק קטן מהנאטס ונבצע slow play ובנוסף ניקח חלק קטן מתחתית טווח הידיים הטובות ונצ'קצ'ק איתם על מנת להגן על טווח הצ'ק שלנו.
ידיים בינוניות
ידיים בינוניות יהוו את עיקר טווח הצ'ק שלנו, כאשר יש לנו טווח כזה, מכיוון שהמטרה שלנו עם ידיים אלו (לרב) היא לשלוט על גובה הקופה ולהגיע ל-showdown כדי לממש את האקוויטי. גם בידיים אלו יש סוגים שונים של סקאלות ששווה להתייחס אליהן כמו למשל פוטנציאל Backdoor או איכות הקיקר ויכולת השדרוג של היד. אם למשל בפלופ J75 יש לנו 7 ביד, אנחנו נעדיף שהקלף השני יהיה אובר קארד שיוכל לשדרג לנו לזוגיים חזקים מאשר נגיד 76 שגם אם נשדרג לזוגיים אנחנו עדיין מאוד פגיעים כי יכול להיות שהשש שהגיע השלים סטרייט ליריב שלנו וגם הלוח הפך להרבה יותר דינמי לקראת הריבר.
ריצות
קטגוריית הריצות היא מאוד רחבה וכוללת ריצות לסטרייט או לפלאש מכל הסוגים. בקצה העליון של הקטגוריה הזו יש ריצות קומבו, למשל KQh בלוח JhTs5h או בלוח AsTh3h. לאחר מכן יש ריצות "רגילות" לפלאש או OESD, ולאחר מכן ריצות עם אקוויטי נמוך כמו gutshot או ריצות back door. בלוחות מסומים יהיו לנו לפעמים מספר ידיים באותה קטגוריה, למשל בלוח Qs7h3h גם AQh, QJh הם שילוב של זוג וריצה לצבע ובפלופ QT7 יהיו לנו מספר gutshots ומספר OESD בטווח. בקטגוריית הריצות, ככל שאנחנו משחקים עמוק יותר, יש חשיבות עולה לכך שהריצה שלנו היא לנאטס. באופן כללי את קטגורית הריצות אנחנו נחלק בין טווח ההימור שלנו לבין טווח הצ'ק שלנו בהתאם לתדירות ההימור הנדרשת.
זבל
ידיים ללא showdown value, ללא מספיק אאוטים לשיפור ועם אקוויטי נמוך בקופה. זוהי קבוצת ידיים שעם חלקן נבלף ועם חלקן נכניס לטווח הצ'ק שלנו כוויתור. גם פה ישנם סוגים שונים למשל בפלופ K97 גם זוג 3, גם A8 וגם Q6 נכנסים תחת ההגדרה של זבל אבל A8 יש לפחות שלושה אאוטים לקבל טופ פייר ולזוג שלוש יש שני קלפים שיצרו סט ואילו לQ6 אין כמעט כלום למעט דאבל Backdoor חלש לסטרייט.
בלוקרים ואנטי בלוקרים
ציינו בעבר את הקונספט של בלוקרים, וגם בפלופ אנחנו מתחשבים בכך בכל סוגי הידיים השונות. באופן האידיאלי כאשר אנחנו מבלפים אנחנו נרצה ידיים שחוסמים את טווח הערך או טווח ההמשך של היריב שלנו ואינם חוסמים את טווח ידי הזבל של היריב שלנו שאיתם הוא יקפל ומנגד כאשר אנחנו מהמרים עם יד טובה אנחנו נרצה שהיא לא תחסום את טווח הערך של היריב אלא תחסום את טווח הפולדים שלו. למשל בפלופ K84 יש לנו שלושה סטים, סט ארבע הוא הכי פגיע והכי פחות חוסם את טווח ההמשך של היריב ולכן נהמר עם סט ארבע בתדירות של קרוב למאה אחוז, לעומת זאת סט קינג חוסם למוות את טווח הערך של היריב ואינו חוסם כלל את טווח הפולד ולכן זו יד מצוינת לבצע איתה slow play חלק מהפעמים.
יש ויכוחים עד כמה הבלוקרים חשובים, בטח במשחקים בסטייקים נמוכים ובוודאי בפלופ כאשר הטווחים עדיין רחבים יחסית, כך או כך זה אינו שיקול מרכזי אלא שיקול משני שיכול לסייע להכריע בהחלטות קרובות.
חפיפה ומעבר בין קבוצות
לפעמים יש ידיים שניתן להגדיר ביותר מקבוצת ידיים אחת, למשל זוג שני עם ריצה ל-Gutshot, זו ריצה או יד בינונית? בנוסף גם אין לנו הגדרה קשיחה בין הקבוצות השונות, האם זוג שלישי בלוח סטטי זו יד בינונית או זבל? האם זה תלוי בקיקר? במקרים כאלו שווה להבין פחות או יותר את האקוויטי הכללי של היד (ברמה של גבוה, בינוני, נמוך) ולפי זה לסווג אותה וגם אם לא תמיד צריך לזכור שיש לנו תדירות ברירת מחדל ואנחנו תמיד יכולים להמר עם יד נתונה לפי ברירת המחדל.
עקרונות בבניית טווחים להימור המשך
עד כה הבנו את התדירות שבה עלינו להמר, כיצד לבחור גובה הימור ואת סוגי הידיים שיכולות להיות לנו מרגע שנפתח הפלופ. באסטרטגיה האופטימלית הסולבר לוקח את כל הידיים ומחלק אותם לטווחים שונים (טווח לצ'ק, לרייז, לפולד וכו), כאשר חישובי הסולבר מבוצעים עד לסוף עץ המשחק ובהתאם לכלל התרחישים האפשריים. אם המשפט האחרון לא מספיק ברור תחשבו על רובוט שחמט שבמצב נתון יש לו חמישים מהלכים אפשריים, המחשב יריץ עשרות מהלכים קדימה לכל מהלך אפשרי שברשותו ויתכנס לפתרון שבשחמט משמעותו המלצה על המהלך הטוב ביותר מתוך החמישים האפשריים. בפוקר אנחנו עובדים עם טווח ידיים והסולבר מתכנס לפתרון שהוא קביעת תדירות הימור/צ'ק/השוואה/פולד אופטימלית פר יד בכל טווח הידיים שברשותנו.
כחלק מתהליך הפישוט של האסטרטגיה המורכבת הזו אנחנו נחלק את הטווחים השונים שלנו לכמה סוגים.
סוגי טווחים
כאשר אנחנו בונים טווח חשוב להבין עד כמה הטווח הוא מקוטב או לינארי. נגענו בעבר בסוגי טווחים ונעשה רענון קצר. טווח מקוטב כולל את כל הידיים הטובות ביותר ואת הידיים הגרועות ביותר, למשל בפלופ K82r טווח מקוטב יכלול את הסטים, הסוגיים, AK ובנוסף בלופים כמו 45s, A4s וכן הלאה. לעומת זאת טווח לינארי כולל המון ידיים טובות עד בינוניות כאשר תדירות ההימור תעלה ככל שהיד טובה יותר, בפלופ שנתנו פה דוגמה אז למשל סטים יהמרו בתדירות גבוהה יותר מזוגיים אשר יהמרו בתדירות גבוהה יותר מזוג גבוה אשר יהמר בתדירות גבוהה יותר מזוג שני.
כאשר אנחנו בונים טווח אנחנו צריכים לדעת היכן בסקאלה של בין מקוטב ללינארי הטווח שלנו נמצא ומה שקובע זאת בד"כ יהיה גובה ההימור ויתרון הטווח. ככל שיש לנו את יתרון הטווח אנחנו נהמר בצורה קוטבית, כאשר אין לנו את יתרון הטווח אנחנו נהמר בצורה לינארית. ככל שגובה ההימור גבוה יותר כך על הטווח שלנו להיות מקוטב יותר. מנגד אנחנו צריכים לדעת כי כאשר אנחנו מהמרים עם טווח מאוד מקוטב אנחנו משאירים בטווח הצ'ק שלנו המון ידיים עם חוזק בינוני וכאשר אנחנו מהמרים עם טווח לינארי אנחנו משאירים בטווח הצ'ק שלנו טווח מוחלש מכיוון שתדירות הצ'ק גבוהה יותר ככל שהיד חלשה יותר.
איזון
כאשר אנו מחלקים את הידיים שלנו בין טווח ההימור לטווח הצ'ק אנחנו חייבים לאזן בין הטווחים, למשל לכלול מספר ידיים מאוד חזקות בטווח הצ'ק וגם מספר ידיים בינוניות בטווח הרייז, גם את הריצות והזבל יש לאזן בין הטווחים השונים. הסיבה לאיזון היא תמיד אותה סיבה – ברגע שאנחנו לא מאוזנים מאוד קל לנצל אותנו. למעשה השאיפה והמטרה העליונה של הסולבר היא ליצור את האיזון באופן מושלם כך שהיריב יישאר אדיש להחלטה שלו. תחשבו על שחקן שלעולם לא עושה slow play עם יד מאוד חזקה או שחקן שתמיד מהמר ריצות לצבע – כאשר שחקן כזה מבצע צ'ק אנחנו יכולים להוריד חלק משמעותי של הידיים מהטווח שלו ולתקוף את טווח הצ'ק שלו באגרסיביות כאשר הקלפים הנכונים מגיעים.
בסולבר ניתן לחלק את כל הידיים לדליים של אקוויטי ולראות בצורה גרפית את תדירות ההימור/צ'ק של כל דלי כזה, כך למשל זה נראה בהימור המשך בפוזיציה על לוח של K88 כאשר יתרון ברור לטווח שלנו:
ניתן לראות שהסולבר מהמר כמעט תמיד עם הידיים החזקות ביותר ועם הידיים החלשות ביותר וטווח הצ'ק הוא הרחב ביותר דווקא באקוויטי בינוני של בין 50-80%. זו דוגמה לפלופ שבו נהמר כמעט תמיד ובהימור נמוך (זוג על הלוח בפוזיציה) ובאמת מלבד כמה ידיים בינוניות כמו זוגות בינוניים או שני קלפים גבוהים, ובתדירות מסוימת לצרכי איזון גם over pairs ופולהאוס/רביעייה, אפשר להמר את כל היתר. זהו בעצם הימור קוטבי בתדירות גבוהה.
מנגד, כך נראה הימור עם טווח לינארי מחוץ לפוזיציה על לוח של 942tt כאשר ליריב שבפוזיציה יש יתרון ברור לטווח ולכן הסולבר בוחר להמר עם טווח לינארי:
תדירות ההימור מחוץ לפוזיציה בלוחות בדירוג 9 ומטה כל כך נמוכה מכיוון שליריב יש יתרון לטווח עד כדי שאני לא מהמר כמעט בכלל בלוחות כאלו וכשבוחנים את המקרים שבהם הסולבר כן בוחר להמר ניתן לראות כי ההימור מבוצע עם טווח לינארי, כלומר ככל שהאקוויטי של היד גבוה יותר כך תדירות ההימור גבוהה יותר. מזכיר משהו? אם לא אז אפשר לרענן את הזיכרון בפוסט אודות מהלך הדונק בט. גם דונק בט יש לבצע בתדירות נמוכה וגם כאשר מבצעים יש לעשות זאת עם טווח לינארי.
גם אם על פי הסולבר אנו נדרשים להימור גבוה מחוץ לפוזיציה עדיין סוג הטווח איתו נהמר יהיה לינארי, כך למשל נראית התפלגות ההימורים של הלוח 932r כאשר יש צורך להמר עם 17% מהטווח בלבד אך בהימור גבוה:
למרות שמהמרים בגדול עדיין טווח ההימור הוא לינארי ולא מקוטב וזאת מכיוון שיתרון הטווח שייך ליריב.
מכיוון שבלוחות ללא יתרון טווח אנחנו כמעט ולא מהמרים נתמקד בלוחות בהם נדרש הימור קוטבי. ראינו דוגמה אחת ללוח שבו גם יש לנו את יתרון הטווח וגם מהמרים במרבית המקרים ובגובה הימור נמוך, אך גם בלוחות בהם נהמר בתדירות נמוכה יותר ובהימורים גבוהים יותר למשל AK2tt בפוזיציה נראה תבנית דומה:
כאשר תדירות ההימור יורדת ובמיוחד במקרים בהם אנו צריכים להמר בגדול אנחנו נהיה יותר מקוטבים וטווח הצ'ק שלנו יכלול אחוז גבוה יותר של ידיים בינוניות.
יש הבדל משמעותי בתדירות הימור ההמשך בפוזיציה ומחוץ לפוזיציה ולכן מעניין לבחון את טווח ההימור באותו פלופ AK2tt רק הפעם במשחק מחוץ לפוזיציה:
גם מחוץ לפוזיציה יש לנו את יתרון הטווח ואנו נדרשים להמר בצורה מקוטבת ואכן התבנית הכללית נשמרת אך יש כמה הבדלים. ראשית, מחוץ לפוזיציה גובה ההימור יורד ויש מיקס בין הימור נמוך לגבוה (בפוזיציה מהמרים גבוה עם על הטווח בפלופ הזה) וזה לכשלעצמו מקטין את הקיטוב בטווח שלנו. שנית, שווה לשים לב שיש הרבה יותר slow play מחוץ לפוזיציה וזאת מכיוון שבמשחק מפוזיציה כאשר אנחנו עושים צ'ק נגמר סיבוב ההימורים ונפתח עוד קלף ולמעשה הפסדנו סבב הימורים שבו יכולנו להגדיל את הקופה. כאשר אנחנו מחוץ לפוזיציה אנחנו גם צריכים לחשוב על הטווח שלנו כנגד הימור של הכפתור ולהשאיר מספיק ידיים בטווח על מנת לבצע צ'ק-רייז. אם טווח הצ'ק יהיה מוטה בכבדות לכיוון ידיים בינוניות לא יהיו לנו מספיק ידיים לבצע צ'ק רייז ואנחנו נשאר עם טווח מוגבל מאוד מחוץ לפוזיציה.
סיבה נוספת להגדלת טווח ה-slow play היא צמצום אלמנט הפגיעות מחוץ לפוזיציה. כאשר אנחנו בפוזיציה ויש לנו יד חזקה אך פגיעה אנחנו מסתכנים בלתת ליריב קלף חינם אשר הוא יקבל במאה אחוז מהמקרים בהם אנחנו נותנים צ'ק. לעומת זאת כאשר אנחנו מחוץ לפוזיציה עם יד פגיעה היריב יבחר להמר בתדירות מסוימת ובכך ניתנת לנו הזדמנות נוספת למנוע מהיריב לראות את הטרן מבלי לשלם.
נמשיך לבחון את ההבדלים ב-slow play בפוזיציה ומחוץ לפוזיציה. נקח למשל את הפלופ KJ9r, בפלופ הזה כאשר אנחנו ה-PFA יש לנו בטווח את שלושת הסטים אך נראה הבדלים בדפוסי ההימור בפוזיציה ומחוץ לפוזיציה. כך זה נראה בפוזיציה:
כלומר תמיד מהמרים עם סט תשע שהוא הסט הכי פגיע וגם הכי פחות חוסם את טווח הידיים הטובות של היריב ומבצעים מעט slow play עם הסטים הגבוהים. לעומת זאת כך זה נראה מחוץ לפוזיציה:
כאמור, הרבה יותר slow play עם כל הסטים ופערים לא גדולים ביניהם.
נקח עוד פלופ בו יש יתרון ל-PFA בפוזיציה ומחוץ לפוזיציה ונראה את ההבדלים בדפוסי החלוקה לטווחים:
AT3 Two Tone:
אפשר להבין גם לפי תדירות ההימור וגם לפי אופן הקיטוב של הטווח וה- slow play המוגבר כי התמונה שמימין שייכת לשחקן מחוץ לפוזיציה.
סיכום ביניים
מכל הדוגמאות שראינו ומדוגמאות רבות נוספות שבחנתי ניתן להגדיר את כללי האצבע הבאים:
- כאשר יש לנו יתרון לטווח נהמר עם טווח קוטבי, כאשר יתרון הטווח שייך ליריב נהמר עם טווח לינארי.
- ככל שגובה ההימור גבוה יותר כך הקוטביות תגדל (במידה והטווח הוא קוטבי כמובן).
- מחוץ לפוזיציה תדירות ההימור ככלל נמוכה יותר לכן כאשר בונים את הטווחים הקוטביים יש להרחיב את טווח ה- slow play שלנו (ובהתאמה גם את תחתית הטווח).
בחירת ידיים ספציפיות לטווחי הימורים
אז קבענו את התדירות, את גובה ההימור, את סוג הטווח שאיתו צריך לבצע הימור ועכשיו רק נותר להחליט מה קורה עם היד הספציפית שלנו. מכיוון שטווח לינארי נפוץ בעיקר מחוץ לפוזיציה ללא Range Advantage ומכיוון שגם ככה תדירות ההימור במקרים אלו מאוד נמוכה והאסטרטגיה שלי היא לבצע צ'ק עם כל הטווח בפלופים הללו אנו נתמקד בשלב זה בטווחים קוטביים.
כאשר אנחנו בפוזיציה ועם יתרון הטווח אנו נהמר בתדירות שבין 50-100% (למעט כמה פלופים בודדים, כפי שכבר פירקנו את הנושא לא מזמן). נתחיל מהמקרים הקלים, יש המון פלופים שבהם תדירות ההימור מעל 75-80% (פלופים עם זוג, פלופים סטטים, שלשות), בפלופים כאלו אפשר להמר פשוט עם כל הטווח. במקרים מסוימים אפשר לבנות טווח צ'ק מצומצם מאוד שכולל slow play עם יד אחת או שתיים מקטגוריית הנאסט (כאלו שאינן פגיעות), קצת ידיים טובות (החלק התחתון של הטווח הטוב), קצת ידיים בינוניות(החלק העליון של הטווח הבינוני) וזהו פחות או יותר.
לדוגמה, בפלופ סטטי מאוד כמו K72r אני אהמר הכל מלבד טווח צ'ק מצומצם שכולל זוג קינג, לפעמים זוג 7, זוג מלכה, זוג נסיך, קינג עם קיקר גרוע (K3-K6) ולפעמים קצת זבל עם showdown value כמו AJ. עם כל השאר אני פשוט אהמר.
כך זה נראה באופן גס:
לעומת זאת, הפתרון של הסולבר נראה כך:
ניתן לראות כי התדירות שלי ושל הסולבר מאוד קרובות (18% צ'ק אצל הסולבר ואצלי 12%-15%) ויש כמה דברים דומים, ולא במקרה, בין טווח הצ'ק שלי לבין טווח הצ'ק של הסולבר.
הפתרון של הסולבר הוא ממוחשב וכולל את כל הקלפים האפשריים, ההימורים האפשריים והענפים השונים בעץ המשחק וככזה המחשב "פורס" את טווח הצ'ק שלו על מגוון רחב מאוד של ידיים על מנת להימנע לחלוטין מניצול על ידי היריב ועדיין כאשר בוחנים את החלקים הירוקים בפתרון ניתן לראות שלסולבר יש העדפות מסוימות, למשל נטייה לבצע צ'ק עם ידיים כמו זוג גבוה קיקר נמוך, ו-underpairs כמו מלכות, נסיכים, עשיריות. בנוסף בגזרת הידיים זבל הסולבר גם אוהב לבצע צ'ק עם A גבוה אם כי הסולבר בוחר דווקא את AT כמועמד טוב יותר מאשר AQ, לא ברור לי למה וזה לא קריטי.
זו הייתה דוגמה לבנייה, יחסית פשוטה, של טווח צ'ק מאוד מצומצם. גם אם הייתי מהמר עם כל הטווח בפלופ הזה ובפלופים נוספים שמאפשרים הימור המשך בתדירות מאוד גבוהה (מעל 75%) אני לא חושב שזה היה leak רציני במשחק שלי.
במרבית הפלופים בפוזיציה אנחנו נצטרך טווח צ'ק שכולל בין 25-45% מהידיים שלנו ופה זה כבר נהיה מורכב יותר. נקח למשל את הדוגמה המושלמת לפלופ דינמי Qh9s6h ונפרק את הטווח של CO vs BB לכל חלקיו.
ראשית, מבחינת תדירות ע"פ הסולבר טווח הצ'ק שלנו צריך לכלול 40% מהידיים שלנו. המשמעות היא שאנחנו צריכים להוסיף לטווח הצ'ק בעיקר עוד ידיים בינוניות, עוד קצת ידיים חזקות וגם עוד קצת זבל. בנוסף בפלופ הזה יש המון ריצות לסטרייטים ולצבע וצריכים לאזן את הריצות בין הטווחים. כך נראית החלוקה בסולבר מבחינת אקוויטי:
כעת נכנס לכל קטגוריה של ידיים ונראה עם אילו ידיים הסולבר מעדיף לבצע צ'ק וננסה להבין למה.
ידיים חזקות בפלופ Qh9s6h
ראשית כשבוחנים את הטווח אנחנו רואים שפרקטית אין פה בכלל slow play, כל הקומבינציות של הסטים ושל הזוגיים מהמרים ברב המוחלט של המקרים:
הסיבה היא כמובן שהידיים הללו מאוד פגיעות בפלופ כזה, יש המון קלפים שיכולים להגיע בטרן ובריבר שיגרמו לנו ללחוץ על הברקסים ועדיף להמר כל עוד יכולים.
עם זאת, הסולבר חייב לכלול ידיים טובות בטווח הצ'ק גם אם הם לא הנאטס והידיים שהוא בוחר הן בעיקר זוג גבוה עם קיקר נמוך ובתדירות נמוכה יותר זוג גבוה עם קיקר טוב או אפילו זוג אס בתדירות נמוכה:
ניואנס קטן אך חשוב – יש לשים לב שמבין 12 קומבניציות של זוג אסים וזוג קינגים הסולבר נוטה להכניס לטווח הצ'ק שלו זוגות אס ללא לב:
למה זוג אס מצ'קצ'ק קצת וזוג קינג לא? זוג אס פחות פגיע.
למה זוג אס עם לב מעדיף להמר בתדירות גבוהה יותר? יש ליד יותר אקוויטי וסיכוי ל-backdoor לנאטס.
לכאורה ההבדלים זניחים ואני לא בטוח כמה EV מאבדים אם מהמרים עם כל הזוגות הללו אבל אנחנו הולכים לראות המון (אפילו ממש המון) ניואנסים כאלו ומה שחשוב הוא להבין את הסיבות יותר מאשר את ההבדל הכמותי.
ידיים בינוניות בפלופ Qh9s6h
בידיים אלו נראה את תדירות ההימור הנמוכה ביותר והם מהווים את ליבת טווח הצ'ק שלנו. בפלופ הספציפי הזה ניתן להגדיר ידיים בינוניות בעיקר זוגות ביד שלא פגעו כמו זוג עשר או זוג שמונה, זוג שני כמו A9s וזוג שלישי כמו 67s:
ואכן אנחנו רואים הרבה ירוק בידיים האלו, בפלופ כזה אני בדרך כלל פשוט מצ'קצ'ק עם רב הידיים הבינוניות אלא אם כן יש סיבות טובות שמוסיפות לנו אקוויטי כמו K9 לב שזו יד שאשווה בשמחה כנגד צ'ק-רייז. לפעמים הסולבר נותן גם משקל עודף ליד בינונית עם backdoor או אם הקיקר הוא overcard וכמובן גם לעד כמה הקיקר חוסם את טווח הערך או הזבל של היריב אבל נמשיך להתעמק בכך בהמשך.
ידיים זבל בפלופ Qh9s6h
ידיים זבל אלו ידיים שלא פגעו בפלופ וללא ריצות טבעיות לצבע או סטרייט. בקבוצת הידיים הזו יש המון ניואנסים שיכולים להכריע עם אילו מבין הידיים כדאי לבלף ועם אילו כדאי לצ'קצ'ק.
סיבות שיגרמו לנו להגביר את תדירות ההימור עם יד זבל (בסדר רנדומלי):
- יש ליד שלנו פוטנציאל להשתדרג לנאסט (גם אם באאוטים ספורים).
- ליד אין showdown value או שיש showdown value מאוד נמוך.
- היד חוסמת את טווח ההמשך של היריב שלנו.
- היד אינה חוסמת את טווח הזבל של היריב שלנו.
מנגד, אלו הסיבות ההופכיות שיגרמו לנו להגביר את תדירות הצ'ק:
- ליד שלנו יש Reverse implied odds וגם אם יקרה נס ונפגע באאוטים שלנו ייתכן שאנחנו בבור חמור יותר.
- ליד יש showdown value סביר באופן יחסי.
- היד חוסמת את טווח הזבל של היריב.
- היד אינה חוסמת את טווח הערך של היריב.
בפלופ הספציפי הזה יש לנו בטווח כמה תתי קבוצות של ידיים שניתן להגדיר כזבל – אס גבוה, קינג גבוה, קצת נסיך גבוה, אבל נתחיל עם קבוצת הידיים שמייצגת היטב את העקרונות הללו וזו קבוצת ה- underpairs שאלו זוגות ביד שנמוכים מהלוח, במקרה שלנו זוג 2 עד זוג 5:
ללא ספק כול הזוגות הללו נחשבים כזבל אך אנחנו רואים העדפות ברורות של הסולבר לפעולות שונות עם קומבינציות שונות. בקצה אחד של הסקאלה זוג חמש ללא לב ביד מעדיף צ'ק ובקצה השני של הסקאלה זוג 2 עם לב ביד מעדיף רייז.
זוג 2 עם לב ביד הוא הבלוף הטוב ביותר בקבוצת הידיים הזו מכל הסיבות שמנינו – יש לנו שני אאוטים שיהפכו את היד לסט מאוד חזק, אין ליד כמעט showdown value כי מלבד 2, כל יתר הקלפים שיגיעו בטרן ובריבר רק ירעו את מצבנו עד שנגיע ל-showdown. הלב שביד שלנו חוסם (מעט אמנם) ריצות של היריב וגם מייצר לנו מעט backdoor value, ואנחנו לא חוסמים את טווח הזבל של היריב שאמנם כולל מעט 2 אבל כולל יותר רביעיות וחמישיות.
מנגד, בצד השני של הסקאלה, לזוג חמש ללא לב יש יותר קלפים בחבילה שיכולים לשמור על הערך הגולמי של היד עד ה-showdown, היד חוסמת הרבה יותר טוב את טווח הזבל של היריב ובנוסף ליד הזו יש reverse implied odds רציני. כלומר גם אם נבלף ובדרך נס נפגע בטרן בחמש יכול להיות שאנחנו פשוט הכנסנו את עצמינו לבעיה גדולה יותר מכיוון שחמש שאינו לב משלים סטרייט וחמש לב משלים גם פלאש.
קבוצת הזבל השניה היא האס גבוה וקינג גבוה ללא ריצות טבעיות ולפני שנראה את תוצאות הסולבר בואו ננסה להעריך לבד לאור העקרונות עם אילו ידיים כדאי להמר ועם אילו לצ'קצ'ק.
לידיים עם A גבוה יש יותר showdown value מאשר ידיים עם קינג גבוה, כלומר עדיף לנו לצ'קצ'ק יותר עם אס ביד ואכן הסולבר מהמר מעט יותר עם קינגים:
בפלופ כזה טווח ההמשך של היריב שלנו בביג בליינד יהיה מורכב כמובן מכל הידיים שפגעו היטב כמו סטים או זוגיים אבל גם מהמון ידיים כמו KQ,KJ,KT,JT,T9,QJ,QT,T8,98,97,89,78,T7,67 ואולי גם 56 ו-57. אם נבחן את הקומבינציות הללו אפשר להבין שהקלפים שחוסמים הכי טוב את הטווח הזה הם מלך, נסיך, עשר, שמונה ו-7 ובעדיפות עם לב ביד.
עכשיו נראה מה הסולבר עושה עם הטווח הזה של אס וקינג גבוה:
אנחנו רואים למשל איך שילובים של A8,AT,AJ מהמרים בתדירות גבוה יותר מאשר AK, גם אלו ידיים עם פחות showdown value ואאוטים להשתפר וגם חוסמים טוב יותר את טווח ההמשך של היריב. אם נכנס לקומבינציות הספציפיות איתן הסולבר מעדיף להמר נראה גם נוכחות גבוהה של לבבות:
יש לפעמים קומבינציות ספציפיות שאני לא מבין מדוע הסולבר מעדיף אותן על פני אחרות, למשל למה להמר עם A2 יהלום, יש לנו A ביד, השתיים יהלום לא חוסם שום דבר שנשמח שהוא יחסום ואין לנו שום סיכוי backdoor ליד טובה. ייתכן שפשוט היעדר showdown value זו סיבה מספקת לפעמים לבלף מפוזיציה. חוסר "היגיון" בתשובות של הסולבר קורה לפעמים ומכיוון שזה באמת בשוליים אני לא חופר בזה יותר מידי אלא סביר שבפלופ הזה אני אצ'קצ'ק עם A2 יהלום ואהמר תמיד עם A7 ו-A8 וכך אשמור על תדירות דומה גם אם בהרכב קומבינציות שונה.
ריצות בפלופ Qh9s6h
החלוקה שלי לידיים חזקות, ידיים בינוניות וזבל התייחסה למה שנקרא Made hands, קלפים שיגיעו בטרן ובריבר יכולים לשנות את האקוויטי שלנו כמובן אך ברב המקרים השינוי לא יהיה מאוד דרמטי. בריצות לעומת זאת עיקר האקוויטי הוא על הנייר בלבד (למעט מקרים בהם יש שילוב של ריצה ו- made hand) ואנחנו תלויים בקלפים שיגיעו כדי לממש אותו אחרת האקוויטי שלנו יצנח משמעותית. לכן קבוצת הידיים הזו משמשת פעמים רבות כבלופים או יש שקוראים לזה חצי בלופים.
יש סוגים שונים של ריצות עם רמות שונות של אקוויטי, בקצה העליון נמצאים הקומבואים, קומבו זה קומבינציה של שתי ריצות. לאחר מכן יש ריצה לפלאש שגם ריצה זו ניתן לחלק לריצה לנאט פלאש וריצה רגילה לפלאש, הבא בתור זה OESD ולאחר מכן Gutshot לסטרייט כמובן.
בקצה התחתון של הריצות יש ריצות back door לפלאש ולסטרייט, לפעמים יש ריצות שהן Double back door כמו למשל A3 לב בפלופ K73 עם לב אחד, או Triple back door כמו A3 לב בפלופ KT3 עם לב אחד. אלו לא ריצות "טבעיות" ונתייחס אליהן בהמשך.
בניגוד ל-made hands שאנו נהמר בצורה קוטבית כאשר יש לנו את ה- Range Advantage בין אם אנחנו בפוזיציה ובין אם אנחנו מחוץ לפוזיציה, כאשר מהמרים עם ריצות בפוזיציה, תדירות ההימור לא תמיד תתאים לאותה תבנית קוטבית ולפעמים תקבע בצורה לינארית. הריצות עם הכי הרבה אקוויטי מהמרות בתדירות הגבוהה ביותר וככל שהאקוויטי של הריצה יורד כך גם תדירות ההימור יורדת.
לשם המחשה, כך נראית תדירות ההימור עם made hands בפלופ שלנו:
לעומת זאת כך נראית תדירות ההימור עם ריצות:
כאשר אנחנו מחוץ לפוזיציה זה לא תמיד המצב ובפלופים שבהם יש לנו Range Advantage וגם המון ריצות בטווח בפלופים two tone עם שני קלפים גבוהים כמו KQ5, KJ8, QT3 וכן הלאה דווקא יש קוטביות בתדירות ההימורים עם ריצות בטווח שבין קומבו ל- Gutshot, הנה מספר דוגמאות:
הסיבה היא שמחוץ לפוזיציה כפי שכבר ציינו הסיבוב לא נגמר כשאנחנו מצ'קצ'קים, אנחנו לא בהכרח נקבל קלף בחינם עם הריצות אקוויטי נמוך שלנו ואנחנו צריכים לחשוב על טווח ההגנה שלנו בפני הימור של השחקן בפוזיציה. אם נהמר בצורה לינארית הריצות שישארו לנו בטווח הצ'ק לא יהיו עם מספיק אקוויטי ואיזון כדי לעמוד בפני הימורים גבוהים. הנושא הזה של טווח קוטבי או לינארי עם ריצות הוא מורכב ולא קריטי עבורנו כרגע לכן נחזור אליו בעתיד.
נחזור לפלופ שלנו Qh9s6h ונבחן בכל קטגוריית ריצות את ההעדפות של הסולבר.
בהימורי קומבו הסולבר מהמר בתדירות גבוהה עם כל הקומבינציות, בדרך כלל בצורה לינארית לפי רמת האקוויטי:
החריג פה זה 78 ולא הצלחתי לפענח למה דווקא הקומבו הזה מהמר תמיד ואילו T8 נותן קצת צ'קים. נתקדם הלאה לנאט פלאש:
היד עם האקוויטי הכי גבוה מהמרת כמעט תמיד, לאחר מכן יש מספר ידיים עם אקוויטי מאוד גבוה שמעדיפות יותר צ'ק ולאחר מכן שוב תדירות הימור עולה ככל שהאקוויטי יורד. זו לא בהכרח התבנית בכל הפלופים השונים והסולבר עושה פה שקלול של אקוויטי showdown value, בלוקרים וכו'. בכל מקרה בפלופ ממוצע בפוזיציה אני אהמר עם רב הריצות קומבו והנאט פלאש שיש לי בטווח, אולי למעט ידיים בודדות שסובלות מ- Reverse Implied Odds כמו נגיד 56 לב בפלופ T84 עם שני לבבות – גם אם נפגע בלב או בשבע ייתכן ואנחנו בעצם עם אפס אקוויטי מול יד ששולטת עלינו.
נעבור לריצות פלאש רגילות:
דווקא פה זה מאוד ברור, ככל שהאקוויטי גבוה יותר כך תדירות ההימור גבוהה יותר, ריצות שגם פגעו בזוג מהמרות בתדירות הכי גבוהה, ריצות נמוכות מהמרות בתדירות הנמוכה ביותר וזאת בשל reverse implied odds גבוה.
עד כאן האקוויטי של הריצות שבחנו היה מעל 50%, כלומר הימור עם הידיים האלו הוא לא בדיוק בלוף ולמעט היד 45 מאוד קל לנו להשוות כל צ'ק רייז שמגיע מכיוון הביג בליינד. כעת נבחן את הריצות עם האקוויטי הנמוך יותר אשר יותר רגישות לצ'ק-רייז של היריב. נתחיל ב- OESD:
אנחנו רואים שתדירות ההימור הגבוהה ביותר שמורה לידיים שיש להם גם Back Door אקוויטי עם שני עלים או JTo עם לב אחד. בהתאם לכך תדירות ההימור עם יתר הקומבינציות של JT יורדת. כלומר השיקול בריצות הללו הוא לא רק לפי אקוויטי, שהרי ל-JTo בלי לב יש אקוויטי גבוה יותר מ-78 עם back door flush, אלא גם התחשבות ב- Implied odds וגם בבלוקרים שמובילים לכך שה-EV שלנו עם 78 עלה הוא 3.77 בליינדים ואילו ה-EV של JTo בלי לב ביד הוא 3.52 וכך ידיים אלו הופכים להימור יותר רווחי.
גם בהימורי Gutshot המגמה דומה:
ניתן לראות עדיפות ברורה לידיים עם BackDoor של שני עלים או לב שאמנם לא מגדילים לנו משמעותית את האקוויטי אבל מגדילים לנו משמעותית את ה-EV בזכות מקרי קצה.
עד כאן ריצות טבעיות. בתחתית רשימת הריצות יש את הריצות שהן Back Door, בריצות אלו יש מגוון ידיים, חלקן גם פגעו בפלופ כמו QJs או A9o עם אס לב וחלקן ריצות back door טהורות כמו A3s, ננתח כל תת קבוצה בנפרד. בריצות back door שגם פגעו בעצם מדובר בטווח חופף לטווח של ידיים made hands חזקות ובינוניות:
ופה אנחנו פשוט נהמר יותר עם הידיים הטובות ונצ'קצ'ק יותר עם הידיים הבינוניות, אותו דפוס שכבר ראינו. החלק השני של הריצות Back door גם כבר בחנו לעומק כי אלו למעשה ידיים שלא פגעו בפלופ וללא ריצות טבעיות והן חלק מטווח הזבל שבו כבר נגענו. כפי שניתן לראות כל הריצות back door כבר נכללות בטווחים אחרים שניתחנו ובנוסף Backdoor הוא יותר שיקול שמגדיל או מקטין תדירות הימור ביתר סוגי הידיים מאשר קטגוריית ידיים נפרדת ששווה ניתוח בפני עצמה.
ואחרי שפירקנו את כל הידיים האפשריות בטווח שלנו כך נראה הפתרון המלא של הסולבר לפלופ הספציפי הזה:
פשוט, לא?
נסכם את כל הכללים והדגשים שלמדנו עד כה מדוגמה אחת של הימור המשך בפוזיציה עם יתרון הטווח ותדירות הימור קרוב לממוצעת:
אמנם זו דוגמה אחת של פלופ אחד בספוט אחד של ה-Cutoff ובמשחק של 6MAX עם 100BB ובפוזיציה, אבל העקרונות המתוארים פה יכולים לסייע לנו להחליט בהמון מקרים אחרים. כל השיקולים שניתחנו פה הם למעשה סקאלות שננוע מקצה לקצה בהתאם לסיטואציות הספציפיות שהגענו אליהן. נקח למשל את אותו הספוט בדיוק רק נחליף את הפלופ ב- AhTh5d, בפלופ הזה תדירות ההימור היא כ-50 אחוז ואנו מהמרים גבוה. המשמעות היא שאנחנו צריכים להוריד מתדירות ההימור של כל קבוצות הידיים וגם להיות מקוטבים יותר, כיצד נעשה זאת על פי העקרונות הללו?
ראשית, כדי להגדיל את הקיטוב נרחיב בצורה המשמעותית ביותר את טווח הצ'ק עם הידיים הבינוניות שלנו, למשל ידיים כמו QTd או KTd שיש להם גם backdoor לסטרייט ולפלאש או KTo עם קינג לב, אלו ידיים בינוניות שבפלופ עם תדירות הימור ממוצעת בפוזיציה היינו מהמרים איתן אך כאשר אנו נדרשים להעמיק קוטביות אפשר להוסיף אותן לטווח הצ'ק.
בנוסף ניתן גם להרחיב מעט את הקצה התחתון של הידיים החזקות ולהוסיף אותן לטווח הצ'ק, כך למשל במקום לצ'קצ'ק רק עם A2-A4 אפשר להוסיף את A6-A8 לרשימה. כאשר מרחיבים את טווח הצ'ק צריך גם להרחיב את תדירות ה- slow play, ניתן לעשות זאת עם זוג אס או עם A5o כאשר החמש שביד שלנו הוא לב כך שהוא פחות פגיע.
בקטגורית הזבל אפשר גם להרחיב מעט את טווח הצ'ק באמצעות צ'קצ'וק עם חלק מהידיים שיש להם אאוטים לנאסט כמו KXd.
ניקח עוד דוגמה. נניח שאנחנו מחוץ לפוזיציה עם אותו פלופ בדיוק. במצב כזה אנחנו צריכים להמר בתדירות עוד יותר נמוכה ולכן אנו צריכים להוסיף עוד ידיים מכל קטגוריה תוך כדי שמירה על איזון בין הטווחים. כך למשל נוכל לבצע צ'ק עם כל הידיים הבינוניות שלנו, בנוסף גם נצ'קצ'ק עם יותר זבל, אפילו זבל עם בלוקרים טובים ועם אאוטים לנאטס. לצורך איזון כמובן שצריך להוסיף סטים וזוגיים לטווח הצ'ק שלנו וגם קצת צ'קים עם AK או AQ.
ראינו כמה דוגמאות ספורות וכמובן שיש עוד המון סוגי פלופים. לא בחנו פלופים מונוטונים, או פלופים עם שלושה קלפים נמוכים/בינוניים וגם לא פלופים נמוכים עם זוג על הלוח. בנוסף לא בפלופים בהם יש מיקס בין הימור נמוך לגבוה לא בחנו האם יש העדפות לידיים מסוימות בכל סוג הימור. הפתרון הספציפי משתנה כמובן מפלופ לפלופ גם כי ההשפעה על הטווח היא אחרת וגם כי ההגדרות של הידיים הן אחרות (בפלופ מונוטוני למשל או פלופ עם שלושה קלפים בינוניים או נמוכים עוקבים, זוג גבוה עם קיקר גבוה זו כבר יד בינונית וזוג אמצעי כבר אפשר להחשיב כזבל). למרות זאת, ברגע שמבינים את הנטייה הכללית של סוג היד שאנו מחזיקים ואנו מבינים את השיקולים השונים שיכולים להטות את הכף לכל צד יהיה לנו קל הרבה יותר גם להבין את הפתרונות של הסולבר וגם לבנות בעצמינו טווחים ולקבל החלטות איכותיות בזמן אמת.
בפוסט הבא נראה דוגמאות לטווח הימור מחוץ לפוזיציה ונסכם את שלב הימור ההמשך, לאחר מכן נתקדם למהלכים האפשריים הבאים בפלופ של הגנה מפני הימור והימור מפוזיציה לאחר צ'ק.