הלימפ הוא מהלך שמשמעותו פתיחת קופה באמצעות השוואה בלבד של הבליינד פרה-פלופ. זהו מהלך נפוץ מאוד במשחקים ביתיים ובקרב שחקנים גרועים ומנגד מדובר באירוע נדיר יותר ויותר ככל שעולים ברמות.
כפי שניתן להבין מהמשפט הפותח אנחנו הולכים לרדת חזק על המהלך הזה ובשאיפה להוציא אותו לחלוטין מארסנל הכלים שלנו בפוקר. המהלך הזה כל כך גרוע עד שכיום כבר כמעט ולא נתקלים בו באונליין גם במשחקים על סנטים בודדים ומדובר באחד משני האינדיקטורים הטובים ביותר לזיהוי הדג שבשולחן (השני הוא דונק בט, נטפל בו כשנגיע לאסטרטגיות פלופ).
נפרוט את חסרונותיו של מהלך הלימפ לאור העקרונות שלמדנו עד כה מדוגמה אחת פשוטה.
משחק קאש שישה שחקנים 100BB. השחקן UTG הוא לימפר ומשווה את הבליינד, כולם מתקפלים עד הכפתור שמעלה ל – 3 בליינדים, הבליינדים מתקפלים והלימפר UTG משווה.
כך נראה הטווח של השחקן בכפתור:

כך נראה (בערך, אם אני מפרגן לו) טווח הלימפ-קול של השחקן UTG:

עכשיו ניקח את שני הטווחים האלו ונריץ אותם אחד כנגד השני באמצעות תוכנות Equilab, תוכנה חינמית נהדרת לבדיקת אקוויטי של יד מול יד, טווח מול טווח או יד מול טווח. אלו התוצאות בקרב שבין הכפתור ללימפר:

כשמריצים את הטווחים הללו אחד נגד השני ברור למי יש יתרון מובהק לאורך זמן. תוסיפו לכך את העובדה שה-EQR של השחקן בפוזיציה גבוה משמעותית ולמעשה הלימפר צריך להיות מדהים בצורה יוצאת דופן במשחק פוסט-פלופ שלו כדי להתגבר על הפער המובנה הזה בטווחים ועל הרייק שלוקח האתר/הקזינו. אף לימפר לא כזה מדהים וההפסד שלו ודאי לאורך זמן מול שחקן שמיישם אסטרטגיית רייז או פולד פרה-פלופ.
סוגי טווחים ואיזון
השחקן שהעלה מגיע לפלופ עם טווח שאינו מוגבל (uncapped) ואילו הלימפר משחק עם טווח מוגבל (capped), סיטואציה לא אידיאלית להיות בה שכן הרייזר יכול להפעיל לחץ משמעותי על הלימפר בהמון בורדים שונים ולגרום לו לקפל ידיים טובות יותר בתדירות גבוהה מהרגיל.
בנוסף הטווחים של הלימפר לא מאוזנים בכלל, הטווח שנכלל במהלך של limp-call כולל המון ידיים בינוניות ולא כולל כלל את כל הידיים החזקות מה שמאוד מקל את העבודה מול הלימפרים פעמיים, פעם אחת כשהם עושים לימפ ופעם שנייה כשהם מעלים. אם הלימפר UTG פותח את הקופה ברייז במקום בלימפ המשמעות היא שהטווח שלו מורכב רק מידיים מאוד טובות וללא ידיים בינוניות (כי איתם הרי עשה לימפ), לכן אפשר לקפל באחוזים גבוהים יותר ידיים בינוניות ולהגן רק עם ידיים ממש טובות או עם פוטנציאל לתפוס יד גדולה ולנצח את הזוג הגבוה של הלימפר. מאוד קל לשחק מול יריב עם טווחים מאוד ברורים.
פוזיציה ו-SPR
כזכור, ככל שה-SPR גבוה יותר ערך הפוזיציה עולה וה-EQR שלנו גבוה יותר, ב-SPR נמוך יותר ערך הפוזיציה יורד וה-EQR שלנו נמוך יותר.
במצב המתואר בדוגמה הזו הלימפר משחק מחוץ לפוזיציה עם SPR גבוה של 13, סיטואציה כל כך גרועה להיות בה שבאסטרטגיה אופטימלית קיימת אך ורק בנקודה אחת וזה בהגנה על הביג בליינד. ונזכיר שהסיטואציה הזו בכלל קיימת רק מכיוון שבביג בליינד אנחנו נדרשים להשוות רק חלק מההימור ולא את כולו ואנחנו אחרונים לפעול (אם אתם שואלים את עצמכם מה עם הסמול בליינד אז נגיע לזה, בגדול בסמול בליינד לעולם לא נהיה בסיטואציה כזו).
Fold Equity
חלק מה-EV של הידיים שאנחנו משחקים איתם פרה-פלופ מגיע ממה שנקרא Fold Equity, אקסטרה אקוויטי שנוצר מכך שהיריב שלנו מקפל את היד שלו בסבירות מסוימת.
מבלי להיכנס לנוסחאות (ויש כמה שונות לחישוב פולד אקוויטי), אם נפרק את מושג ה-EV, כאשר אנחנו מעלים הרי שה-EV מורכב מסך ה-EV של שלושה תרחישים שונים שיכולים להתבצע על ידי היריב לאחר מכן – EV כשהיריב משווה, EV כשהיריב מקפל ו-EV כשהיריב מעלה. עם יד כמו זוג אס ה-EV כשהיריב מעלה גבוהה מאוד ואנחנו מאוד שמחים לקבל רייז מול הזוג אס שלנו. עם יד כמו 56s אנחנו בטח לא אוהבים רייז, אנחנו סבירים מול השוואה אבל בעיקר אנחנו מרוויחים מפולדים.
כאשר אנחנו רק משווים אנחנו לא באמת תוקפים את הבליינד, הוא לעולם לא יקפל כנגד לימפ ואנחנו מאבדים את הפולד אקוויטי. בנוסף אנחנו נותנים לבליינד כרטיס חינם לפלופ גם עם הידיים הגרועות שלו ולעיתים מהלך שנועד בתאוריה לחסוך לנו עלויות (לראות פלופ בזול) בסופו של דבר עולה לנו פעמים רבות ביוקר.
פשטות ויישום
בסולברים מתקדמים ניתן לכפות על המחשב תנאים מסויימים. כאשר מכריחים את הסולבר לפתח אסטרטגיה שכוללת לימפ פרה-פלופ במשחק HU יוצא שילוב מורכב מאוד של לימפים ורייזים (על מנת לאזן את הטווחים), למשל עם T8s יש להשוות 40% מהמקרים ולבצע רייז 60% מהמקרים, עם זוג אס יש לבצע רק לימפ כ-5% מהמקרים וכן הלאה. וזה רק מהסמול בליינד. זה לא שאינו בר יישום, זה לא פשוט יותר וזה אפילו לא טוב יותר מאסטרטגיה שכוללת רייז או פולד בכלל כך שבמאזניים בין פשטות לדיוק אנחנו מפסידים משני הצדדים.
טווח שכולל אופציה של פולד, לימפ או רייז לעומת טווח שכולל אופציה של רייז או פולד:

סיכום
ייתכן ובחלק מהמקרים לא הכל שחור כמו שתיארתי – ייתכן והלימפר בפוזיציה, ייתכן והלימפר עושה לימפ עם זוג גבוה ואז עושה רירייז (איף איזה מהלך עם עובש), ייתכן שלא משחקים על מאה בליינדים אלא על חמישים, ייתכן ויתר השחקנים בשולחן ממש גרועים ייתכן וייתכן וייתכן. בפועל באמת שמדובר במהלך בזוי מאין כמותו והאופציות של רייז או פולד עדיפות בהרבה, תעשו לעצמכם טובה ואם אתם משתמשים בו פשוט תפסיקו, אתם לא חוסכים כסף אתם שורפים כסף.
השוואה ללימפ
אז אחרי שקטלנו יפה את מהלך הלימפ נכניס קצת אותיות קטנות – אין דין השוואה ללימפ כדין לימפ.
באופן כללי אם יש לימפרים שנכנסו לקופה לפני, ברב המוחלט של המקרים אני מעדיף רייז או פולד למעט בסיטואציה שבה אני בסמול בליינד ואז לעיתים אני אבחר רק בהשוואה ללימפ עם התחתית של הטווח שלי. נגיד ששלושה לימפרים לפני, בביג בליינד יושב שחקן פאסיבי ואני מחזיק בסמול בליינד 89o או A3o, אם לא היו לימפרים הייתי מעלה אבל בשביל לא לשחק מחוץ לפוזיציה ב-SPR גבוה עם יד מתחתית הטווח שלי מול כמה שחקנים אני רק אשווה. יש גם שחקנים שמשווים ללימפים מהכפתור או ה-CO עם ידיים מתחתית הטווח, זה בטח לא מהלך נורא כל כך ומאוד תלוי בסגנון המשחק של השחקנים היריבים. בטח יש לזה פתרון אופטימלי, אף פעם לא טרחתי ממש לבדוק אותו כי הפתרון נהיה ממש מורכב כשמדברים על Multiway pots וכבר קשה להתקל בלימפרים באונליין. מה שחשוב זה שאם בא לכם להשוות ללימפ קחו את השיקולים הבאים בחשבון:
- העמדה – אל תשוו ללימפ בעמדות מוקדמות, זה כמעט כמו לעשות לעשות לימפ בעצמכם. עדיף להצמד להשוואות ללימפ בסמול בליינד או גג בכפתור.
- ככל שיש יותר לימפרים לפניכם כך זה מהלך טוב יותר להשוות עם ידיים בינוניות במקום להעלות. ככל שיש פחות כך נחזור לדיפולט של רייז או פולד.
- השחקן בביג בליינד – ככל שהשחקן בביג יותר אגרסיבי כך השוואה ללימפ היא רעיון פחות טוב ועדיף רייז או פולד, ככל שהסבירות שהשחקן בביג ייתן רייז יורדת כך הכף מוטה יותר לטובת ההשוואה ללימפ.
זהו, אז מידי פעם מותר להשוות ללימפ אבל חוצמזה לימפ זה איכס ותפסיקו עם זה.