שחקן פוקר מתחיל משחק בהתאם ליד שהוא מחזיק, שחקן פוקר מעט טוב יותר משנה מעט את המהלכים שלו בהתאם ליד שהוא חושב שהיריב מחזיק. שחקן פוקר טיפה יותר משוכלל משחק בהתאם לטווח הידיים האפשריות של היריב ולפני עשר שנים שחקן שבנה את האסטרטגיה שלו בצורה כזו וביצע זאת בצורה טובה יכל להיות מספיק טוב כדי להיות שחקן פוקר מקצועי.
כיום זה כבר לא מספיק. הדרך הנכונה לחשוב על משחק הפוקר הוא טווח מול טווח. מה הכוונה?
נגיד שאנחנו בעמדת ה-Cut off, העלנו ל2.5 בליינדים לפני הפלופ, כולם מתקפלים עד לביג בליינד שמשווה. הפלופ הוא AK6 rainbow. המקצוען של לפני עשר שנים שיושב עם זוג שביעיות ביד יחשוב לעצמו "מה המהלך הנכון לעשות פה עם זוג שביעיות?". הגישה הזו כבר לא רלוונטית. כיום השחקן המקצוען שואל את עצמו "כיצד הפלופ הספציפי הזה מתכתב עם כל הידיים האפשריות בטווח שלי אל מול כל הידיים האפשריות בטווח של היריב, בהתאם לזאת מה המהלך הנכון לעשות פה עם כל טווח הידיים שלי והיכן זוג שביעיות משתלב באופן ספציפי".
צורת המחשבה הזו מגיעה מהבנה שלאורך זמן הספוט הספציפי הזה של שחקן מעלה מעמדת ה-Cut off, הביג בליינג משווה והפלופ נפתח AK6 יקרה אינספור פעמים. פעם אחת לשחקן שהעלה יהיה זוג 4 ביד, פעם זוג 6, פעם A7s ופעם KJo. מנגד, גם היריב בביג בליינד יגיע לאותה נקודה בכל פעם עם יד שונה, פעם אחת עם JTs, פעם עם זוג 8 ופעם עם A5o.
אם נריץ את כל הידיים האפשריות של שני השחקנים נגלה שהפלופ הזה הרבה יותר טוב לשחקן ב-CO מאשר לשחקן בביג בליינד (עוד על כך בהמשך) ולכן המהלך הטוב ביותר עבורו הוא להמשיך ולהמר עם כל הידיים שאיתם הגיע לנקודה הזו, גם עם זוג 7, וזאת למרות שלכאורה הפלופ הזה לא משהו ספציפית עבור זוג 7.
הקונספט הזה של מחשבה בטווחים ולא בידיים ספציפיות הוא אחד הדברים הקשים ביותר לביצוע ואם נחזור עשר שנים אחורה רק הטופ של הטופ של שחקני הפוקר בעולם חשבו בצורה כזו וזה לבד נתן להם כח על ויתרון משמעותי על יתר השחקנים שעדיין חשבו במונחים של ידיים ספציפיות. הרבה לפני עידן הסולברים שחקן הפוקר המקצועי (ואחד הטובים שבהם) פיל גלפונד פרסם סדרת מאמרים על משחק בטווחים ועל כך שבאותו ספוט כולם ינצחו או יפסידו באותם מקרי קצה של סט מול סט, פלאש מול פלאש גבוה יותר ומכיוון שמדובר במשחק רפטטיבי מה שמשנה זה הטווח הכולל של שני השחקנים באותה פוזיציה. רבים לא הבינו באותו זמן את הקונספט אבל בפוקר מודרני כיום מי שלא חושב בצורה של טווחים יוכל אולי לנצח חובבנים גרועים, כנגד כל השאר אין לו ממש סיכוי.
החדשות הטובות הן שהשינוי המחשבתי הזה אמנם קשה, בטח לשחקנים ותיקים, אך הוא בהחלט אפשרי ולגמרי שווה את זה. בהמשך נגע בטווחים הנכונים בכל פוזיציה ואתן טיפים מניסיוני שעזרו לי לשנן את כל הידיים איתם אני והיריב שלי מגיעים לנקודה מסויימת ומכאן הדרך לשינוי מחשבתי הרבה יותר קלה.
הגריד
הגריד היא שיטה מקובלת אוניברסלית להציג את כל הידיים ההתחלתיות בהולדם באמצעות טבלה של 13X13, כאשר הידיים בחלק הימני העליון הן Suited, הידיים בחלק השמאלי התחתון הן Off suite, והזוגות משובצים באלכסון יורד משמאל לימין.
קומבינטוריקה בסיסית
מבלי להיכנס למתמטיקה מורכבת ונוסחאות נגיע לכמה שורות תחתונות שצריך להכיר ולזכור:
- יש 13 קלפים שונים בדירוגם, 2 עד אס.
- לכל קלף יש ארבע צורות שונות (לב, יהלום, תלתן ועלה, הסימונים המקובלים באנגלית הם S,C,D,H בהתאמה).
- לכול זוג יש שש קומבינציות שונות (זוג אס למשל יכול להיות, זוג אסים אדומים, זוג שחורים ועוד ארבעה זוגות מעורבים).
- לכל יד Suited יש ארבע קומבינציות שונות (למשל Akh, AKd, AKc, AKs).
- לכל יד off-suite יש 12 קומבינציות שונות.
- סך הכל בהולדם ישנם 1326 קומבינציות שונות של ידיים.
למה זה חשוב?
בהמון מצבים אנחנו נרצה לספור קומבינציות, כדוגמה פשוטה נניח ויש לנו זוג מלכות ביד, העלינו לשלושה בליינדים והשחקן אחרינו נכנס אול אין. אנחנו מכירים את השחקן ויודעים שהוא שחקן מאוד שמרן שעושה מהלכים כאלה רק עם זוג קינג, זוג אס ואס קינג. כאשר סופרים קומבינציות ניתן להבין בקלות שיש לו 12 קומבינציות של זוגות שמובילים עלינו בגדול ו16 קומבינציות של AK שאנחנו במירוץ איתן. לאחר מכן משכללים את המספרים עם סיכויי הקופה ואפשר לקבל החלטה האם להשוות או לא.
בלוקרים – Blockers
עוד נחזוור לקונספט הזה שוב ושוב לאורך כל שלבי המשחק, כהקדמה כללית אנו רק צריכים להבין את העקרון וכיצד זה משפיע על הקומבינטוריקה של המשחק.
בכל רגע נתון במשחק אנחנו מחזיקים שני קלפים ובנוסף יש בין אפס לחמישה קלפים משותפים על השולחן. הקלפים האלו מצמצמים את מספר הקומבינציות האפשריות של היריב שלנו. למשל אם אנחנו מחזיקים AQ ביד, כמות הקומבינציות האפשרית ליריב שלי להרכיב AA ירדה משש לשלוש. במילים אחרות, אנחנו חוסמים חלק מהטווח של היריב.
בלוקרים הוא מושג שהיה קיים מימים ימימה בווריאציות שונות של פוקר כמו PLO ובעידן הסולברים נהיה חלק בסיסי מסט השיקולים גם בהולדם. נניח למשל שאנחנו בביג בליינד מול הכפתור עם A7o ביד והלוח הוא As,4d,Td,6c,2d, הימרנו בפלופ והימרנו בטרן והיריב השווה. הריבר נפתח ופתאום היריב מהמר כמעט פוט סייז ואנחנו מתלבטים האם האס עם הקיקר הבינוני שלנו מספיק טוב כדי להשוות כי היריב משדר עצמה ויש שלושה יהלומים על השולחן. אם נריץ את הסיטואציה בסולבר נקבל את הפתרון הבא:
בחלק העליון אנחנו רואים כיצד עלינו לנהוג עם כל הטווח שאיתו הגענו לריבר ומתחת לגריד נראה כיצד עלינו לשחק עם A7o ואנחנו רואים כי לרב הסולבר בוחר לזרוק את הידיים ללא יהלום ומנגד בוחר להשוות או להעלות עם הידיים שכן כוללות יהלום וזאת מכיוון שהעובדה שיש לנו יהלום ביד מצמצמת משמעותית את כמות הקומבינציות של היריב שכוללות צבע.
החריג היחיד הוא Ad7s שלרב הסולבר בוחר לקפל, מדוע? בשביל תשובה ודאית צריך לנתח את כל הדרך עד הריבר אבל הניחוש שלי הוא שחלק מהבלופים של היריב כוללים 7 עלה ולכן אם אנחנו מחזיקים 7 עלה ביד אנחנו למעשה חוסמים חלק מהבלופים של היריב ולכן עדיף לקפל.
התחשבות בבלוקרים בעת ספירת קומבינציות.
אם אנחנו מחזיקים קלף מסוים אנחנו מצמצים את כמות הקומבינציות של זוג של אותו קלף משש לשלוש. אם אנחנו מחזיקים זוג ביד, ליריב שלנו נשארה רק קומבינציה אחת של אותו זוג בטווח שלו.
איך מחשבים בקלות כמות קומבינציות של ידיים שאינן זוג? בקלות באמצעות האצבעות.
לכל קלף יש ארבע צורות שונות. בשביל להרכיב יד שאינה זוג צריך שני קלפים שונים זה מזה.
בשלב הזה פשוט תספרו ארבע אצבעות ביד אחת שמייצגות קלף אחד, ארבע אצבעות ביד השנייה שמייצגות קלף שני ותכפילו. התוצאה היא סך הקומבינציות האפשריות (16 סה"כ, 4 מתוכן suited ועוד 12 off-suite). אם אתם רוצים לדעת כמה קומבינציות נותרו במידה ואתם חוסמים קלף אחד (למשל כמה קומבינציות של AQ יש ליריב במידה ואני מחזיק מלכה ביד) פשוט תורידו אצבע ביד אחת ותכפילו, התוצאה היא 12 קומבינציות אפשריות (3 סוטד ו9 אוף). נניח שהגיע A בפלופ, עכשיו כדי לחשב את כמות הקומבינציות שיש ליריב שלנו אנחנו נוריד גם אצבע ביד השנייה ונכפיל, כך ניתן להבין שליריב שלנו נותרו 9 קומבינציות אפשריות בטווח של AQ.
פשוט, נכון?
אפשר לצלול יותר לעומק בתחום הזה ולהכנס למשוואות מורכבות ועצרת ומה לא, באמת שלא צריך יותר מלהבין כמה קומבינציות יש, כמה נותרו בניכוי בלוקרים וקצת חיבור וחיסור.
סוגי טווחים
נגדיר שלושה סוגי טווחים שבהם נשתמש באופן שוטף ונלווה בדוגמאות קצרות ופשוטות.
חשוב לשים לב שאלו לא טווחים קבועים מבחינת הידיים הספציפיות ואותו סוג טווח יכול להכיל ידיים שונות בסיטואציות שונות.
טווח לינארי
טווח שמכיל את הידיים הטובות ביותר ללא ידיים חלשות. לדוגמה זהו טווח לינארי של 15% מהידיים:
טווח מקוטב (polarized range)
טווח שמכיל שילוב של ידיים חזקות מאוד וידיים חלשות מאוד.
טווח מקוטב לא חייב להיות כל כך קיצוני, הוא יכול גם להראות כך:
לעיתים נבצע מהלך דומה עם טווחים מסוגים שונים, למשל כאשר שחקן לפנינו מעלה פרה-פלופ מאחת מהעמדות המוקדמות, במידה ואנחנו בכפתור אנחנו נרצה לבצע 3bet עם טווח מקוטב (יחסית) שכולל גם ידיים חלשות מאוד, ואילו במידה ואנחנו בסמול בליינד אנחנו נרצה לבצע 4bet עם טווח לינארי שלא כולל ידיים חלשות כל כך. נרחיב על כך יותר כשנלמד אסטרטגיית פרה-פלופ.
טווח מוגבל (Capped Range)
טווח שאינו כולל את הידיים החזקות ביותר. למשל כאשר הביג בליינד משווה פרה-פלופ להעלאה שביצע השחקן בעמדת UTG, הטווח שלו יראה בערך (תלוי כמה בליינדים, כמה שחקנים וכו) כך:
כלומר הטווח שלו אינו כולל את הידיים הטובות ביותר פרה-פלופ שכן נמצאים בטווח הידיים שנכון יותר להעלות איתן מאשר להשוות.
מנגד הטווח של השחקן UTG אינו מוגבל ונראה בערך כך:
יש לשים לב שלאחר הפלופ הדברים יכולים להשתנות במהרה, נניח שהפלופ הוא 2c,3d,3h, במצב כזה כעת הטווח של הביג בליינד אינו מוגבל שכן הוא כולל פול האוסים ושלישיות ואילו הטווח של השחקן UTG לכל היותר יש Overpairs.
מאוד קשה לשחק עם טווח מוגבל ושחקנים טובים מזהים נקודות כאלו בהן הם במצב של טווח לא מוגבל ואילו היריב עם טווח מוגבל ופשוט מפעילים לחץ גדול כדי לקבל הרבה פולדים.
כמו כן טווח אינו חייב להיות רק אחד מהסוגים האלו אלא שילוב שלהם, למשל טווח לינארי מוגבל או טווח מקוטב שאינו מוגבל.