River C-bet – חלק א'

בשעה טובה הגענו לבחינת ספוטים ספציפיים בריבר, נתחיל עם הימור המשך ובשל מורכבות והיקף הנושא אנחנו נחלק את זה למספר פוסטים.

היום נתחיל בניתוח נתונים בהימור המשך מפוזיציה. בפלופ אני משתמש בשני סוגי הימורים ובטרן בשלושה ולכן נגיע לספוט הזה בשישה ליינים שונים.
כל הדוגמאות היום יגיעו מהספוט הרגיל שאנו בוחנים במשחק מפוזיציה, CO vs BB 100BB.
בפוסט יופיעו ויזואליזציות שונות המתבססות על מדגם של כ-800 ריברים שמייצגים את המשחק כולו. למעוניינים, ניתן להתרענן בפוסט שמסביר על הנושא.

טווחים

לספוט של הימור המשך בריבר השחקנים מגיעים עם הרכב ידיים דומה לזה שראינו בטרן. הטווח של ה-PFA יותר מקוטב ומורכב מידי ערך ובלופים ואילו ה-PFC מגיע עם טווח יותר דחוס שמורכב מהמון ידיים בינוניות-טובות, ללא זבל (למעט ריצות שפספסו) וללא הרבה נאטס (למעט ריצות שפגעו, ומעט ידיים שביצעו slow play לאורך הדרך או שהשתפרו בין הפלופ לריבר). כמובן שזה תיאור פשטני ביותר של הטווחים וזה מאוד תלוי בלוח הספציפי ובליין הספציפי שבו הגענו לריבר.
אם ה-PFA הימר נמוך בפלופ והימר נמוך בטרן הוא מגיע לריבר הרבה פחות מקוטב מאשר בליין של הימור גבוה בפלופ ואובר-בט בטרן. הדבר נכון גם ל-PFC. ככל שההימורים שכנגדם הוא מגן יותר גבוהים כך הרף להשוואה עולה והטווח שאיתו הוא מגיע לריבר הוא יותר חזק.

באופן כללי, יתרון הטווח שייך במרבית המקרים דווקא לשחקן המגן בביג בליינד אך יתרון הפוזיציה והטווח המקוטב של ה-CO מעניקים לו יכולת מימוש אקוויטי גבוהה הרבה יותר מהביג בליינד מה שמוביל ל-EV גבוה יותר עבור השחקן התוקף.

בתור ה-PFA עלינו לחלק את הידיים איתם הגענו לריבר לשני טווחים שכל אחד מורכב מכמה סוגי ידיים ואלו משתנים בהתאם למשחק מפוזיציה או מחוץ לפוזיציה.

מפוזיציה:

• טווח צ'ק שמורכב מידיים בינוניות שלא יכולות לקבל עוד ערך מידיים פחות טובות ומידיים זבל שבילפו בפלופ ובטרן ומוותרות בריבר.
• טווח הימור שמורכב מכל ידי הערך ובלופים.

מחוץ לפוזיציה:

• טווח הימור שמורכב מחלק מידי הערך וחלק מהבלופים.
• טווח צ'ק שמורכב מידיים בינוניות שיכולות להשוות הימור (תלוי בגובה ההימור כמובן), ידי ערך שמבצעות slow play ויבצעו צ'ק-רייז, ידיים זבל שמוותרות (יתקפלו כנגד הימור) וידי זבל שישמשו כבלופים שילוו את טווח הערך בצ'ק-רייז.

שוב, גם זה תיאור פשטני של הטווחים ומאוד תלוי בלוח הספציפי ובליין הספציפי. לא תמיד נבצע slow play מחוץ לפוזיציה, בלוחות מסוימים ובליינים מסוימים פשוט נהמר עם כל טווח הערך אבל ככלל יש לשים לב לעובדה שכאשר אנחנו מצ'קצ'קים בריבר מחוץ לפוזיציה היד לא נגמרת ואנחנו צריכים להגן על טווח הצ'ק שלנו למקרה והיריב יהמר ואילו כאשר אנחנו בפוזיציה יש לנו את הכח לסיים את היד ולהגיע ל-showdown ולכן אין טווח צ'ק שצריך הגנה ואין טעם לצ'קצ'ק עם ידי ערך.

כמובן שאת טווח ההימור יש לחלק למספר הימורים שונים ונזכיר כי ככל שהידיים טובות יותר כך הנטייה הכללית היא להמר גבוה יותר. נזכיר גם שהאיזון מושג באמצעות מיקס נכון של בלופים וקצת מיקס מבחינת גובה הימור בניגוד לנטייה הכללית.

Distribution

המושג דיסריביושן מתייחס לכיצד הידיים בטווח שלנו מתחלקות על פני כל הידיים האפשרויות בלוח מסויים. לדוגמה בלוח JdTh6h4hTs בליין מסוים אנחנו נגיע לריבר עם 19 קומבינציות. הקומבינציות האלו מורכבות מ – 0.2 קומבינציות של רביעייה, 1.23 פולהאוס, 2.5 פלאשים, 0.1 שלישייה, 1.79 זוג מעל הלוח, 2.48 זוג גבוה וכן הלאה וכן הלאה. בליין אחר יכול להיות שיהיו לנו יותר שלישייות ואפס רביעיות או יותר פלאשים ובלי פולהאוסים.

למה זה חשוב? כי כאשר אנחנו מחליטים אם לבצע הימור המשך מפוזיציה אנחנו צריכים לחשוב היכן היד שלנו נמצאת בדיסטריביושן. אם היא איפהשהוא במרכז אז עדיף פשוט לצ'קצ'ק ולהגיע ל-showdown. זה עובד גם הפוך, אם אנחנו גבוהים מאוד בדיסריביושן אנחנו חייבים לבצע הימור גם אם חלק מטווח ההשוואה של היריב מנצח אותנו אחרת אנחנו משאירים EV על השולחן. עדיין לא נתקלתי בריבר שבו יש תדירות 0% בהימורי המשך.

מבחינה פרקטית אני לא באמת יודע עם כמה קומבינציות אני מגיע לריבר ומה הדיסריביושן ברמה של נקודה עשרונית אבל מספיק להבין פחות או יותר כמה ידיים טובות/גרועות יותר יש לנו בטווח כדי לקבל מושג כללי היכן אנחנו נמצאים. נגיד שאני מחזיק זוג מלכות בלוח JdTh6h4hTs, אולי אני מעריך שאין לי שלשות כי אני לא אהמר פעמיים זוג שני ואולי רביעייה גם אין לי כי עם סט עשר אני מהמר בצורה שונה אבל אני בוודאי יודע שלפעמים אני אגיע לאותו ספוט גם עם קינגים ואסים, לפעמים יש לי פה פלאשים ולפעמים יש לי פולהאוסים אז אולי זוג מלכות זו כבר יד שלא שווה לפתוח איתה קופה.

המונח הזה קיים גם בהגנה ואנחנו נרחיב על כך בפוסטים הרלוונטים.

גובה הימור המשך

לסולבר יש עד שישה הימורים שונים, תלוי בליין. למשל בליין של הימור 1.5 בליינדים בפלופ ו-6.5 בליינדים בטרן לסולבר יש בריבר הימורים שנעים החל משני בליינדים ועד אולאין. מאוד מומלץ לפשט את האסטרטגיה של הסולבר ואני עובד עם הימור נמוך של שליש קופה, הימור גבוה של שני שליש קופה ואובר-בט שמשתנה מעת לעת אבל הוא בגדול או 125% או 150% קופה.
עם זאת, מאוד ייתכן שאני אוסיף גם אפשרות של אולאין בסיום ניתוח הנתונים מהסולבר.

נתונים אגרגטיביים

בפלופ ובטרן הוצאתי נתונים אגרגטיביים לכל הליינים השונים האפשריים. בשל מורכבות מלאכת הרכבת הנתונים אנחנו נבחן בריבר נתונים לשלושה ליינים בלבד ומהם נסיק מסקנות. לקחתי את שני הליינים המרכזיים שאיתם נגיע להימור המשך בריבר ובנוסף ליין של אוברבט בטרן שמתרחש בתדירות נמוכה יותר. הליינים הם:

• X-R1.5-C-X-R6.5-C-X : הימור המשך נמוך בפלופ, הימור המשך גבוה בטרן.
• X-R4-C-X-R10-C-X : הימור המשך גבוה בפלופ, הימור המשך גבוה בטרן.
• X-R4-C-X-R21-C-X : הימור המשך גבוה בפלופ, אוברבט בטרן.

אלו הנתונים הכלליים:

אנחנו רואים כמה נקודות בולטות:

• מפוזיציה, הסולבר באופן נדיר בוחר בהימור נמוך. האפשרויות הן או הימור גבוה או אובר-בט.
• ככל שהליין יותר אגרסיבי יתרון הטווח שלנו בריבר קטן יותר, תדירות ההימור שלנו גבוהה יותר וההעדפה היא להימורים גבוהים יותר.
• הנתון שהדהים אותי – בשני הליינים המרכזיים הסולבר נכנס אולאין באחוז מפתיע מהמקרים. מדובר בהימור שהוא פי 2.5 – 4.1 מגובה קופה. לא יודע מה אתכם, אני מעולם לא ביצעתי הימורים כאלו ב-SPR שכזה. ההימור הכי גבוה שאני משתמש בו הוא 150% קופה ומאוד מעניין לראות מתי הסולבר משתמש בהימורים האלו.

יתרון הטווח

ציינו כבר שיתרון הטווח שייך בדרך כלל ליריב בליין של הימור המשך אבל מדוע הפער גדול יותר ככל שהליין אגרסיבי יותר? זה שוב חוזר לטווח מקוטב כנגד טווח דחוס. ככל שאנחנו מהמרים גבוה יותר כך הטווח שלנו מקוטב יותר, ככל שהטווח מקוטב יותר כך יש לנו אחוז גבוה יותר של ידיים בטווח שהאקוויטי שלהם ברצפה. לעומת זאת מנקודת מבט של המגן, ככל שהוא מתגונן כנגד הימורים גבוהים יותר כך הוא צריך לקפל חלק גדול יותר מהטווח שלו ולכן ככל שהליין אגרסיבי יותר כך למעשה הטווח שהמגן מגיע איתו לריבר חזק יותר.

עוד מסקנה שנגזרת מכך היא שלבצע הכל "נכון" עד הריבר אבל לא לבלף מספיק ובגדול בריבר זה פשוט אסטרטגיה הרסנית. הסיבה המרכזית היא שאם לא נבלף, כנגד יריבים סבירים, לא נקבל תמורה לידי הערך שלנו. הסיבה השנייה היא שגם אם נקבל תשלום חלקי עבור ידי הערך שלנו אנחנו עדיין מפסידים מלא EV של הבלופים. יש ידיים מסוימות שהימרו בטרן רק כי בקלפי ריבר מסוימים אפשר לבלף איתם ברווחיות. אם אנחנו לא לוחצים על ההדק בריבר עם הידיים האלו אנחנו למעשה הופכים את הבלוף שביצענו בפלופ ובטרן למהלך מפסיד בפני עצמו כי ה-EV של הידיים האלו מגיע מהיכולת לקפל ידיים פחות טובות של היריב בריבר.

גרפים!

נראה כיצד דפוסי ההימורים משתנים בהתאם למאפיינים שונים של הלוח ושל קלף הריבר. נבחן רק את הנתונים של הליינים המרכזיים זה לצד זה כאשר משמאל נמצא הליין של הימור המשך נמוך בפלופ והימור גבוה בטרן, ובצד ימין נמצא הליין של הימור גבוה בפלופ והימור גבוה בטרן. מתחת לכל גרף נציין תובנה או שניים שעולות מהנתונים.

מבנה הלוח

ניתן לראות תדירות הימור גבוהה יותר בלוחות עם זוג על הלוח ובלוחות עם שני זוגות על הלוח הנטייה היא להשתמש בהימורים נמוכים יותר.

טקסטורת הלוח

קצת מפתיע לראות שבליין הסולידי יותר פתאום אנחנו מפגיזים בריבר בלוחות של 4 לפלאש. פחות מפתיע לראות שבשני הליינים תדירות ההימור יורדת כאשר יש 3 קלפים לפלאש על הלוח וגם השימוש באוברבט יורד ביחס לממוצע.

דירוג הלוח

באופן לא מפתיע בלוחות בדירוג גבוה אנחנו נשתמש בהימורים גבוהים יותר. בלוחות כאלו לשחקן התוקף יש את יתרון הנאטס וזה מאפשר לבצע מהלכים מאוד אגרסיבים.

אפשרויות סטרייטים

בלוחות של 4 לסטרייט תדירות ההימור יורדת ובנוסף יש שימוש בהימורים נמוכים יותר מהממוצע.

סוג קלף ריבר

זה די מזכיר את הטרן, יש קלפים שטובים יותר לטווח של התוקף כמו over card או לבנה ובקלפים אלו תדירות ההימור תהיה גבוהה יותר. חשוב לציין פה קלפים שמייצרים זוג על הלוח ולצורך כך נצרף גם את הגרף של הליין השלישי הלא הוא עם אוברבט בטרן:

הדוגמה הנוספת חשובה כי ראינו שבטרן כמעט כל זוג על הלוח טוב לטווח של השחקן המגן אבל כשמגיעים לריבר המשמעות של זוג על הלוח משתנה מאוד בהתאם לליין. אחרי הימור נמוך בפלופ והימור גבוה בטרן אנחנו מאוד לא רוצים לראות זוג שלישי על הלוח כי לשחקן המגן יש עדיין ידיים שהם זוג שלישי שפגעו עכשיו בשלשה. לעומת זאת בליין של שני הימורים גבוהים ובטח בליין של אוברבט בטרן השחקן המגן כבר קיפל את כל או רב הזוגות השלישיים שלו ולכן זה קלף לא רע בכלל עבור השחקן התוקף ומאפשר להמר בתדירות גבוהה מהממוצע. אם נוצר זוג גבוה על הלוח בליין של הימור נמוך בפלופ זה אפילו טוב לשחקן התוקף, לעומת זאת באובר-בט הטווח של המגן מלא בזוג גבוה שעכשיו תפסו שלשה ולכן זה מוריד את תדירות ההימור של התוקף.

קלפים שמשלימים ריצות לסטרייט ולפלאש מורידים מעט את תדירות ההימור וגובה ההימור של התוקף וזה הגיוני מאוד מפוזיציה. חלק מהטווח שלנו אמנם פגע אבל החלק שלא פגע נחלש והרף שלנו לבצע הימור מפוזיציה ולהסתכן ברייז עלה גם הוא ולכן התדירות הכללית יורדת. אפשר להמר בשמחה בריבר עם KJ בלוח של K9722 כשאין סיכוי לפלאש אבל כשכבר יש שלושה לפלאש על הלוח אנחנו הידרדרנו במורד הדיסריביושן, בטווח שלנו כבר יש ידיים הרבה יותר טובות, יהיה לנו קשה לקבל השוואה מידיים פחות טובות ולכן לא נמהר להכניס כסף לקופה עם כל זוג גבוה וקיקר סביר.

מקרי קצה מעניינים

מקרי הקצה שהכי מעניינים אותי מאוד הם הדחיפות אולאין בריבר בהימור אבל לפני כן נגע בשני מקרי קצה אחרים וחשובים לא פחות.

לוחות בתדירות הימור מאוד גבוהה

כאשר עוברים על כל הלוחות קל להבחין בכך שיש לוחות מסוימים שבהם תדירות ההימור מאוד גבוהה (מעל 70%) ביחס לממוצע. לוחות כמו Ah8d5cQhJd, Td6h2h6cKc, Th2h2d4cKs QdJh6hKcTc ,Td6h3hJdKs ,7h6d3c8dKc, 9h8d3c5hJd, Jh7d5c9dQh ,KhTd2c2dAh ועוד.

המכנים המשותפים ללוחות אלו הם שלרב מדובר בלוחות עם ריצה לצבע שלא פגעה, דירוג גבוה של נסיך ומעלה וקלף טוב בריבר (אובר קארד, לבנה או קלף שמשלים לסטרייטים אבל כאלו שקיימים יותר בטווח של התוקף). עוד נטייה היא שבמרבית הלוחות הללו יש דומיננטיות של קלפים גבוהים ונמוכים ומיעוט של קלפים בינוניים למשל מבנה של HHLHM או AHLMH או MLLHH. אלו הלוחות שבהם יש לתוקף את יתרון הטווח (נזכיר, יתרון הטווח בהימור המשך בריבר נמצא בדרך כלל אצל המגן). כפי שראינו בכל שלבי המשחק עד כה, ככל שיתרון הטווח גבוה יותר כך תדירות ההימור של התוקף תגדל.

עוד מכנה משותף לרבים מהלוחות האלו הוא שקלף הטרן הוא קלף שטוב לטווח של המגן וקלף הריבר הוא קלף שטוב לטווח של התוקף. אם בטרן יצא קלף שטוב לטווח של המגן ועדיין הימרנו זה אומר שהימרנו עם טווח מצומצם יותר (ביחס לממוצע באותו ספוט) ובנוסף שהיריב לא ביצע צ'ק-רייז בטרן ולא ביצע דונק בריבר, מה שהוא יעשה עם חלק נכבד מטווח הערך שלו. בשילוב קלף טוב בריבר זה נותן לטווח שלנו יתרון.

לוחות בתדירות הימור מאוד נמוכה
על אותו משקל, בלוחות בהם יתרון הטווח נמצא בצד של השחקן המגן, בשילוב קלפי ריבר שטובים יותר לטווח של המגן תדירות ההימור יורדת בצורה משמעותית.
לוחות כמו 8h3d2c5d4s, Kh6d4c5h2s, 8h6d5h3d2c. ͏בקטגוריה הזו יש גם לוחות שלכאורה עדיפים עבור התוקף כמו AhKd2c7d7c ,AhKd7c6hKs ,Kh9h2dAcKc אבל חשוב לזכור שאלו לוחות שבפלופ הימרנו בתדירות מאוד גבוהה (כמעט כל הטווח) ואחרי שתי השוואת מהמגן בפלופ ובטרן ו-runout של קלפים שטוב יותר לשחקן המגן האקוויטי עבר למעשה באופן מאסיבי לטווח של השחקן המגן ולכן בלוחות כאלו יש לבצע הימור המשך בתדירות נמוכה מהממוצע.

לפעמים מספיק קלף אחד גרוע בריבר כדי להעביר את היתרון לשחקן המגן, לפעמים זה שילוב של שני קלפים בטרן ובריבר, לפעמים זו העובדה שטווחי ההימור שלנו בפלופ ובטרן היו מאוד רחבים וכללו הרבה אוויר, אין דרך פשוטה להעריך למי שייך היתרון בכל לוח ויש לנתח כל ספוט בהתאם ללוח, ל-runout ולטווחים שאיתם שני השחקנים הגיעו לכל ספוט.

הימורי All in מוגזמים

הנושא הזה מרתק אותי ושווה התעמקות נוספת. במיוחד שאחרי שלראשונה נחשפתי לתוצאות הסולבר הלכתי לראות קצת משחקי היי-סטייקס אונליין והשחקנים בטופ של הטופ באמת מבצעים מהלכים כאלו, גם עם ידי ערך וכמובן גם עם בלופים, לפעמים כשהם משחקים עמוק יותר הם גם דוחפים פי 6-7 קופה. כלומר זה לא רק איזה קונספט תיאורטי שקיים בסולבר ולא רואים במציאות, ואם זה משהו ששחקני העלית מבצעים ויתר השחקנים לא אז זה בוודאי נושא ששווה ללמוד לעומק ואני אקדיש לזה פוסט ייעודי בהמשך הדרך.

בינתיים נגע בנושא על קצה המזלג ונתמקד בליין של הימור קטן בפלופ, הימור גדול בטרן ואול אין בריבר. בליין כזה הקופה בריבר היא 21.5 ולשני השחקנים יש מאחורה עוד 89.5 בליינדים. כעת נראה מהם הלוחות שבהם הסולבר בוחר באולאין בתדירות גבוהה.

נזכיר כי הנוסחה לחישוב שיעור הבלופים היא (גובה ההימור) / (גודל הקופה + גובה הימור +גובה הימור). אפשר לחשב את זה בבליינדים ואפשר גם באחוזים. במקרה שלנו אנחנו מהמרים 416% מהקופה ולכן שיעור הבלופים צריך להיות 416/(100+416+416) = 44.6%. כלומר קרוב לחצי מהטווח שלנו צריך להיות מורכב מבלופים. אם נתרגם את זה ליחס אז לכל קומבינציית ערך אנחנו צריכים כ-0.79 קומבינציות בלופים.
למרות החישוב התיאורטי, כשבוחנים לוחות בהם הסולבר מבצע את ההימור הזה בתדירות של מעל 20% היחס בלופים/ערך איתו הוא מהמר הוא 1:0.65. כלומר הסולבר מעט יותר מוטה ערך לעומת החישוב התיאורטי.
אם אמרנו בפרק המבוא לריבר שהחישובים התיאורטיים והפרקטיים מצטלבים כיצד זה הגיוני שהסולבר מוטה ערך בהימור על כל הקופה בריבר?

ובכן זה מכיוון שהחישוב התיאורטי שתיארנו מתייחס לטווח מקוטב לחלוטין אל מול טווח שמורכב 100% מ-Bluff Catchers, כלומר לידי הערך יש 100 אחוז אקוויטי ולבלופים יש 0%. במצב שלנו הסולבר מבצע את ההימור עם טווח ערך שכולל לא רק את הנאטס. נקח לדוגמה את הלוח Qh8d4hAdJs. בלוח הזה הסולבר דוחף את כל הערימה עם כמעט 40%(!) מהטווח. הנאטס במקרה הזה הוא סטרייט KT, יש עוד סטרייט אפשרי T9 אבל כשבוחנים את טווח האולאין של הסולבר רואים את התמונה הבאה (יש להתייחס לגוונים הכהים של האדום):

כלומר הסולבר דוחף גם עם סטים, זוגיים ואפילו קצת עם AK. בטווח ההשוואה של הביג בליינד יש ממש מעט סטרייטים (קרוב לאפס) וקצת זוגיים כמו AQ או A8 ולכן לא לכל טווח הערך שלנו יש 100% אקוויטי. במצב כזה אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאם חלק מטווח הערך שלנו מפסיד לחלק מטווח ההשוואה של היריב יש לבצע התאמה ביחס הבלופים/ערך שלנו ולהקטין מעט את כמות הבלופים. לסולבר עדיין יש פה בלופים כמובן והם כוללים בעיקר את הקלפים K או T או 9. אם זה בשילוב קלף שחוסם את הזוגיים של היריב בכלל זה בלוף מצויין. כלומר ידיים כמו JT, J9, T8, K9 הם בלופים מצויינים בספוט הזה להימור אולאין.

מתי לבצע דחיפה בריבר ב-SPR נמוך?

ובכן התשובה הפשוטה היא כאשר יש לנו יתרון נאטס, וככל שהיתרון גדול יותר כך נוכל לדחוף עם חלק גדול יותר מהטווח. בלוח שעכשיו ראינו לשחקן התוקף יש בטווח הרבה יותר סטרייטים, הרבה יותר סטים והרבה יותר זוגיים כמו AQ. לא רק שיש ל-CO יותר קומבינציות כאלו אלא יש לו גם קומבינציות שלשחקן המגן אין בכלל בטווח. למשל KT לא אמור להיות לשחקן בביג בליינד (כי הוא או קיפל או עבר מהגנה להתקפה לפני כן), אין לו גם סט A או Q שכן קיימים אצל השחקן התוקף. מבחינה גרפית זה נראה כך:

זוהי התפלגות האקוויטי של כל הידיים בטווח של שני השחקנים בספוט הזה. למעשה זה תיאור גרפי של המונח דיסריביושן. הקו הירוק שייך ל-CO, התכלת ל-BB. יתרון הנאטס בא לידי ביטוי בשליש הימני של הגרף.
מה שעולה מהגרף הזה הוא דומיננטיות מוחלטת של ה-CO בשליש העליון של הטווח וזה מאפשר לו לבצע הרבה דחיפות.
החלק המעובה בגרף הירוק אלו הידיים שאיתם הסולבר מבצע אולאין, אנחנו רואים ריכוז בשליש הימני, שהולך ומתעבה ככל שמתקרבים יותר לקצה הימני ובנוסף יש את הבלופים שהם בקצה התחתון של הטווח עם אקוויטי שקרוב לאפס.

לשם השוואה, כך נראה הגרף הזה בלוח אחר שבו אין לסולבר הימורי אולאין – 9h4d3cQc7h:

כשבוחנים את החלק הימני של הגרף רואים כי הידיים הטובות ביותר של ה-CO והידיים הטובות ביותר של ה-BB מאוד קרובות, עם יתרון קל ל-CO, ולכן במקרה הזה לסולבר יש אפס דחיפות אולאין וממש מעט overbet.

למה שהיריב ישווה עם טווח נחות?

התשובה היא כמובן – MDF. בגובה הימור כזה על ה-BB להשוות עם כ-19% מהטווח שלו מבחינה תיאורטית כדי למנוע ניצול. שוב, גם פה לפעמים חלק מטווח ההשוואה שלו מנצח חלק מטווח הערך של היריב אז מבחינת מתמטית צריך לסטות קצת מה-MDF הטהור אבל היריב פשוט חייב להשוות עם מה שיש לו בקצה העליון של הדיסריביושן אחרת הוא מסתכן בניצול אדיר מצד ה-CO שפשוט יגביר את כמות הבלופים וידפיס EV על חשבון ה-OVERFOLD של ה-BB ואכן הסולבר משווה עם כ-18% מהטווח שלו.

אנחנו נגע בנושא הזה יותר בהרחבה כשנעסוק בהגנה מפני הימורים כאלו אבל לדעתי פה טמונה הסיבה שסולברים ושחקני עלית מבצעים מהלכים כאלו ואילו
בשולחנות low-med stakes כמעט ולא רואים דחיפות של פי 4 מגובה קופה.

לשחקנים ממוצעים יש leaks משמעותיים, הם לא חושבים על MDF או על יתר הטווח שלהם אלא משחקים את היד שלהם מול היד של היריב כמיטב יכולתם. בשולחנות שאני משחק למשל מרבית השחקנים פאסיביים יחסית, הם כמעט לא מבלפים בגדול בריבר ובטח שלא בגובה הימור כזה. כשיריב ממוצע שלי יבצע מולי הימור כזה סביר שיש לו KT או T9. פאק, אתמול היה לי בריבר פלאש עם קינג ונתתי הימור של 66% קופה, השחקן שמולי ביצע רייז והייתי פשוט בטוח שיש לו פלאש עם אס, השוויתי בכל זאת כמובן שזה מה שהיה לו ועד עכשיו אני מתבאס על ה-60 בליינדים שהלכו שם כי הלכתי נגד מה שידעתי על היריב הזה. מול שחקן שאפילו טיפ טיפה מאוזן זו השוואה אוטומטית עבורי ולא הייתי בכלל חושב על זה יום אחרי אבל שחקנים חובבנים הם לא מאוזנים בכלל ולכן בתור המגן חישובי MDF תיאורטי לא ממש רלוונטים.
לעומת זאת במשחק בין יריבים מאוזנים, שחקנים יודעים שבכל מהלך התקפי יש ליריב תמהיל של ידי ערך ובלופים ולכן הם חייבים להשוות עם משהו, והמשהו הזה הוא החלק העליון של הדיסריביושן שלהם גם אם החלק הזה חלש יותר מטווח הערך של היריב. זה גורם לשחקנים עם יתרון נאטס לדחוף את כל הערימה עם ידי הערך שלהם, וגם בלופים לאיזון, כי הם יודעים שהם יקבלו השוואות.

מה המסקנה שלי? קודם כל ללמוד יותר לעומק את סוגי ההימורים האלו. לאחר מכן אני אבחן את המהלך במיקרו-סטייקס, נראה את התוצאות, נלטש את היכולות ולאחר מכן נשלב את זה גם במשחקים הרגילים בהם אני משחק עם ההתאמות המחייבות מול כל יריב.

הימור המשך בריבר – דוגמה מלוח Qs9h6s2d3c

ניתחנו את הלוח הזה בפלופ ובטרן ונמשיך לנתח אותו בריבר. הפעם נקח טרן וריבר לבנות. כך נראית אסטרטגיית הסולבר בליין של הימור גבוה בפלופ והימור גבוה בטרן:

ניתן לראות כצפוי תבנית הימור קוטבית. הסולבר מצ'קצ'ק עם כל הידיים הבינוניות (החל מזוג גבוה עם קיקר לא משהו ועד ידיים A גבוה. טווח הימור ההמשך מורכב מטווח הערך שהוא הסטים, זוגיים, זוג מעל הלוח וחלק מהמלכות עם קיקר טוב. בבלופים הסולבר מבלף עם כל הידיים שלא שוות כלום וחלק מה-K גבוה כאשר הוא מחלק אותם בין ההימורים השונים.
מבחינת גובה הימור אנחנו רואים שהסולבר משתמש בחמישה מתוך ששת ההימורים האפשריים כאשר גובה ההימור המועדף הוא all-in.

כעת נשווה את דפוס ההימורים לאותו לוח רק שהריבר הוא K עלה, קלף שמשלים גם ריצות לסטרייט וגם ריצות לצבע:

אנחנו רואים את אותן התאמות שראינו בניתוח הנתונים האגרגטיביים – קלפים שמשלימים ריצות לסטרייט ולפלאש מקטינים את תדירות ההימור שלנו וקלפים שמשלימים ריצות לפלאש גם מורידים את גובה ההימור שלנו.
אנחנו רואים שטווח הערך של ה-CO השתנה לחלוטין וכעת הסולבר מצ'קצ'ק אפילו עם חלק מהסטים ( בעיקר עם סט מלכות שחוסם את טווח ההשוואה הרצוי של היריב).
בנוסף גם תמהיל הבלופים השתנה וכולל זוג שלישי או זוג נמוך והרבה A גבוה.
בלוח עם לבנה בריבר אס גבוה עדיין מנצח ב-showdown את כל הריצות של היריב שהשוו כל הדרך ופספסו, כעת בקלף שמשלים המון ריצות אס גבוה הוא למעשה חסר ערך ויכול לשמש לבלופים. מטבע הדברים A עלה הוא קלף מצוין לייצג פלאש ולהמר בגדול ואילו A שאינו עלה עם קלף נוסף שהוא עלה הוא גם מועמד סביר לבלוף.

מבחינת גובה הימור הסולבר מפזר את ההימורים בצורה הרבה יותר שוויונית בין הימורים גבוהים ל-overbet כאשר ככל שהיד חזקה יותר כך הנטייה היא להמר גבוה יותר.

סיכום הימור המשך בריבר מפוזיציה

השוני הגדול בין הימור המשך בריבר מפוזיציה לבין כל הספוטים שבחנו עד עכשיו הוא שבספוט הזה בכוחנו לסיים את היד ולהגיע ל-showdown. ההחלטה להמר משמעותה לפתוח ליריב אפשרות לבצע רייזים ולכן אנחנו צריכים להיות זהירים בקביעת רף הערך שבו אנחנו מתחילים להמר. נסכם את התהליך המחשבתי שעלינו לשקול בספוט הזה:

שיקולי מאקרו

עוד לפני שנפתח קלף הריבר אנחנו צריכים לענות על השאלות הבאות:

• כמה עמוקים אנחנו?
• מה ה-SPR?
• מהם קלפי הריבר שטובים יותר עבורי ומהם הקלפים שטובים עבור היריב שלי?

קביעת תדירות הימור

• מה הליין שאיתו הגענו? ככל שהליין אגרסיבי יותר כך תדירות הימור ההמשך עולה.
• האם הריבר הוא אירוע חיובי, שלילי או נייטרלי? אירועים חיוביים מגדילים תדירות הימור ואירועים שליליים מקטינים תדירות הימור.

קביעת גובה הימור

• למעט לוחות מסוימים כמו לוח double paired, לרב הבחירה היא בין הימור גבוה (60-100% קופה) לבין overbet (עד וכולל all in).
• קלפים שמשלימים ריצות נוטים לרסן אותנו מעט אך בגדול הבחירה היא בהתבסס על יתרון הנאטס.
• ככל שיש לנו יותר ידיים מאוד חזקות בטווח, או אפילו טוב מזה – יש ידיים חזקות שקיימות רק בטווח שלנו, הנטייה תהיה יותר לכיוון ה-overbet.
• ככל שהליין אגרסיבי יותר כך הנטייה תהיה להימורים גבוהים יותר. כאשר ביצענו overbet בטרן סביר להניח שנבחר ב-all in בריבר.

החלטה סופית לגבי היד – טווח ערך

• היכן היד הזו נמצאת בטווח הכולל שלי? ככל שאני נמוך יותר בדיסריביושן שלי וככל שהיד שלי חוסמת את טווח ההשוואה הרצוי של היריב כך תדירות ההימור פוחתת (למשל סט מלכות מצ'קצ'ק בלוח Qs9h6s2dKs).
• אם היד היא גבולית אנחנו צריכים לשאול את עצמינו האם אנחנו מנצחים את טווח ההשוואה הממוצע של היריב, אם לא אז אין סיבה להמר עם היד.
• ככל שהיד חזקה יותר הנטייה היא להמר גבוה יותר כאשר מבצעים מעט מיקס עם הימורים אחרים (למשל פלאש בלוח Qs9h6s2dKs מהמר בדרך כלל all in אבל חלק מהפלאשים מהמרים נמוך יותר כדי להגן על יתר טווחי ההימור).

החלטה סופית לגבי היד – טווח בלופים

• האם היד שלי מנצחת חלק מטווח היריב ב-showdown? אם כן עדיף כנראה לצ'קצ'ק.
• אם היד חסרת ערך, האם אנחנו חוסמים חלק מטווח ההשוואה של היריב?
• האם אנחנו לא חוסמים את טווח הפולד של היריב?
• אם אנחנו חוסמים חלק מטווח ההשוואה ולא חוסמים את טווח הפולד יש לנו יד מצוינת לבלוף.
• בחירת גובה הימור – השיטה שלי היא לבדוק עם איזה חלק בטווח הערך אני חולק קלפים משותפים וגובה ההימור יהיה בהתאם. למשל אם אני מחזיק A עלה בלוח עם שלושה עלים אני מייצג פלאש ובוחר בגובה הימור שבו הייתי בוחר עם פלאש.

סיכמתי את זה בכמה בולטים ואני ממשיך הלאה כאילו זה פשוט אבל כפי שראינו בפוסט על הבלוקרים זה נושא מורכב מאוד ולמצוא את הבלופים הנכונים זו מלאכה קשה שדורשת תרגול ואנחנו נתעמק בה יותר בהמשך בפוסטים ייעודיים.