היום נגע בהימור המשך בריבר מחוץ לפוזיציה. כלל המושגים והעקרונות זהים לאלו שציינו בחלק א'.
השוני המרכזי במשחק מחוץ לפוזיציה הוא העובדה הפשוטה שאין בכוחנו לסיים את היד. מהסיבה הזו עלינו לחלק את הטווח שלנו בצורה הבאה:
- טווח הימור שמורכב מחלק מידי הערך וחלק מהבלופים.
- טווח צ'ק שמורכב מידיים בינוניות שיכולות להשוות הימור (תלוי בגובה ההימור כמובן), ידי ערך שמבצעות slow play ויבצעו צ'ק-רייז, ידיים זבל שמוותרות (יתקפלו כנגד הימור) וידי זבל שישמשו כבלופים שילוו את טווח הערך בצ'ק-רייז.
מכיוון שבמשחק מפוזיציה אין לנו כל סיבה לצ'קצ'ק עם חלק מטווח הערך שלנו ובמשחק מחוץ לפוזיציה עלינו להגן היטב על טווח הצ'ק אפשר כבר לנחש כי המשמעות היא הימור המשך מחוץ לפוזיציה בריבר בתדירות נמוכה יותר מאשר זו שראינו בפוזיציה, נכון?
טעות!
כפי שתכף נראה, תדירות הימור ההמשך בריבר מחוץ לפוזיציה דווקא גבוהה יותר מאשר במשחק מפוזיציה בליינים המרכזיים.
כמו תמיד כלל הנתונים והדוגמאות למשחק מחוץ לפוזיציה מתייחסות ל- HJ vs BTN משחק קאש 100BB.
נתונים אגרגטיביים
נבחן את שלושת הליינים הנפוצים ביותר בהימור המשך מחוץ לפוזיציה בריבר:
- R1.5-C-R2.5-C – הימור נמוך בפלופ, הימור נמוך בטרן.
- R1.5-C-R6.5-C – הימור נמוך בפלופ, הימור גבוה בטרן.
- R4-C-R10-C – הימור גבוה בפלופ, הימור גבוה בטרן.
אלו התוצאות:
אני מזכיר כי במשחק מפוזיציה באותם ליינים תדירות הימור ההמשך עומדת על 50% בקירוב. אם כך כיצד אנחנו יכולים להמר בתדירות של 63% מהפעמים מחוץ לפוזיציה בריבר ועוד להגן גם על טווח הצ'ק שלנו?
התשובה נעוצה בנתון מרכזי אחד – יתרון הטווח.
יתרון הטווח
בדוגמאות שראינו למשחק מפוזיציה ה-PFA מתמודד כנגד הביג בליינד שמגן עם טווח רחב מאוד ויתרון הטווח בפלופ שייך לשחקן בפוזיציה ברב המוחלט של הלוחות מה שמאפשר הימור המשך בתדירות גבוהה בפלופ (בחלק מהלוחות נהמר עם כל הטווח או קרוב לכך). במצב הזה הביג בליינד יקפל את הזבל ויגן עם יתר הטווח כאשר הביג בליינד יבצע רייז עם כ8-15% מהטווח שלו. בטרן ה-PFA יבצע הימור המשך בתדירות של כ-50% מפוזיציה והביג בליינד יגן באמצעות רייז עם כ-6-12% מהטווח שנותר. כמובן בדרך גם הביג בליינד יבצע דונקים בפלופ, טרן וריבר בלוחות מסוימים.
אם נשווה את זה למשחק מחוץ לפוזיציה, הכפתור מגן פרה-פלופ עם טווח מצומצם מאוד וחזק בהרבה מהטווח של הביג בליינד. בשל כך בפלופ השחקן התוקף יבצע הימור המשך רק בשליש מהמקרים (יש לא מעט לוחות שבהם תדירות הימור ההמשך בפלופ היא אפס או קרוב לכך), בתגובה הכפתור יבצע רייז עם כ-11-21% אחוז מהמקרים. כאשר ה-PFA מבצע הימור המשך בטרן הכפתור יגן באמצעות רייז עם כ- 6-18% מהטווח שלו. משמעותית גבוה יותר משיעור הרייזים של הביג בליינד.
לאיפה שני הסיפורים האלו מביאים אותנו?
כאשר ה-PFA תוקף את הביג בליינד הוא עושה את זה, בעיקר בפלופ, עם טווח מאוד רחב. לעומת זאת הביג בליינד נפתר בפלופ מרב הזבל שלו, מגן בעיקר באמצעות השוואה ולא מבצע הרבה דונקים בדרך מה שמשאיר בטווח שלו בריבר הרבה ידיים טובות אשר מתמודדות עם טווח יחסית רחב של ה-PFA. זה מעניק את יתרון הטווח בספוט של הימור המשך בריבר מפוזיציה דווקא לביג בליינד.
לעומת זאת כאשר ה-PFA תוקף את הכפתור בפלופ הוא מבצע זאת בתדירות נמוכה, בחלק מהלוחות אף עם טווח לינארי, מנגד הכפתור מבצע רייזים בתדירות גבוהה יותר עם הידיים הטובות (וכמובן בלופים) בהשוואה לביג בליינד מה שאומר שכאשר אנחנו מגיעים לספוט של הימור המשך בריבר לשחקן התוקף יש טווח מצומצם וחזק ואילו לכפתור שהשווה פעמיים ולא ביצע רייזים יש טווח מאוד מאוד דחוס. זה מעניק את יתרון הטווח (הקל, יש לציין) דווקא ל-PFA וזה מאפשר ל-PFA להמר בתדירות גבוהה יותר בריבר מחוץ לפוזיציה.
נקח לדוגמה את הלוח 863 עם שתי לבבות. כאשר ה-PFA בפוזיציה הוא יהמר בפלופ עם ידיים שהם זבל מוחלט (כלומר ללא זוג ביד וללא שום ריצה טבעית) 4 בליינדים 16% מהפעמים. לעומת זאת מחוץ לפוזיציה ה-PFA לעולם לא מהמר בלוח הזה עם זבל מוחלט 4 בליינדים. במקרה הזה כבר אפשר להגיד שאין סיכוי שנגיע לריבר בליין של הימור גבוה בפלופ עם זבל מוחלט מחוץ לפוזיציה.
את הקשר בין יתרון הטווח לבית תדירות ההימור ראינו לאורך כל שלבי המשחק וכמובן שזה תקף גם בריבר. גם במשחק מפוזיציה ראינו שבלוחות בהם יש לנו את יתרון הטווח תדירות ההימור שלנו גבוהה בהרבה מהממוצע ואילו כאשר יתרון הטווח של היריב אנחנו מקטינים תדירות הימור. זה נכון גם מחוץ לפוזיציה, ההבדל הוא שתדירויות ההימור וטווחי ההימור של ה-PFA ותדירויות ההגנה וטווחי ההגנה באמצעות השוואה של ה-PFC מובילים לכך שבמשחק מחוץ לפוזיציה יש יותר לוחות בהם יתרון הטווח שייך ל-PFA מאשר במשחק מפוזיציה ובשל כך תדירות הימור ההמשך מחוץ לפוזיציה גבוהה יותר.
גובה הימור
גם במקרה הזה הסולבר בוחר בין שישה הימורים שונים, לטובת פישוט האסטרטגיה אפשר להשתמש בשלושה (קטן, גדול ואובר-בט). הנתון הכי בולט לעין הוא השימוש בהימורים קטנים מחוץ לפוזיציה. בהימור המשך בריבר מפוזיציה הסולבר פרקטית לא משתמש בהימורים נמוכים והבחירה היא בין הימור גבוה ועד אול-אין, לעומת זאת אנחנו רואים שבמשחק מחוץ לפוזיציה בשלושת הליינים המרכזיים הסולבר בוחר בלפחות מכ-30% מהמקרים להמר נמוך.
השימוש בהימורים נמוכים מחוץ לפוזיציה נקרא לעיתים Blocker Bet. המטרה של ההימור הזה היא כפולה:
- לגרום ליריב להשוות (בעיקר) עם ידיים פחות טובות לתחתית של טווח הערך שלנו.
- למנוע מהיריב לשים אותנו במצבים קשים עם תחתית טווח הערך שלנו במידה ונ'צקצ'ק.
יש שימוש בבלוקר-בט בעוד ליינים ולא רק בהימור המשך אבל המפתח הוא שההימור הזה תמיד מבוצע מחוץ לפוזיציה.
לעיתים קרובות במשחקי חובבים אני רואה שימוש מאוד לא נכון בבלוקר-בט, נגיד שחקן משווה מהביג בליינד, משווה הימור בפלופ, משווה הימור בטרן ואז בריבר מבצע דונק של שליש קופה עם זוג שלישי. זה לא בלוקר-בט אלא פשוט מהלך גרוע שגורם ל-PFA לזרוק את הידיים הפחות טובות ולהשוות עם הידיים הטובות יותר. אנחנו נבצע בלוקר-בט עם ידיים שסביר להניח (מעל 50%) מנצחות את טווח ההשוואה של היריב. למשל יש לנו זוג נסיך ב-CO, הכפתור השווה, הפלופ הוא T73, הימרנו בפלופ, בטרן הגיע 2 והימרנו ואז נפתח הריבר ומגיע מלכה או מלך. סביר מאוד שזוג הנסיכים שלנו עדיין מוביל ואנחנו יכולים להמר עבור ערך כאשר אנחנו רוצים שהיריב ישווה לנו עם עשר או שבע, זוג 9, זוג 8, לפעמים גם עם ידיים פחות טובות. בשביל שהיריב ישווה לנו עם כל הידיים האלו אנחנו צריכים לקחת בחשבון את ה-MDF שלו, ככל שנהמר גבוה יותר כך טווח ההגנה שלו יהיה מצומצם יותר ולכן על מנת שהוא ישווה לנו עם זוג שני ושלישי ואף למטה מזה אנחנו חייבים להמר נמוך ועד ידי כך להרחיב את טווח ההגנה של היריב.
נכון שלפעמים היריב ביצע slow play וקיבלנו רייז בריבר, נכון שלפעמים הוא ישווה עם יד סבירה שטיפה יותר טובה משלנו שסביר להניח שהיה מצ'קצ'ק איתה אם לא היינו מהמרים ונכון שלפעמים המהלך הזה לא ימנע מהיריב שלנו לבלף אותנו עם רייז בריבר אבל בפוקר אנחנו מסתכלים על אינסוף איטירציות והבלוקר-בט הוא כלי מאוד שימושי מחוץ לפוזיציה על מנת לחלץ מעט ערך מידיים שמעט יותר טובות מהטווח של היריב.
גרפים
הפעם לא נעבור על כל הגרפים של סוגי הלוח כי לא מצאתי שם תובנות מעניינות שלא ראינו קודם, נתמקד בדפוסי ההימור לפי סוג קלף הריבר.
R1.5-C-R2.5-C
R1.5-C-R6.5-C
R4-C-R10-C
בשני הליינים של הימור גבוה בטרן תדירות ההימור גבוהה יותר בקלף מעל הלוח ולבנות (בעיקר גבוהות) ותדירות ההימור נמוכה יותר כאשר הריבר יוצר זוג על הלוח. בליין של שני הימורים נמוכים דווקא הנטייה של זוג על הלוח הפוכה וזה גם הגיוני. בדרך כלל בוחרים את הליין הזה עם ידיים שבתחתית טווח הערך שלנו ולכן ריבר שיוצר זוג על הלוח הוא אירוע חיובי עבור ה-PFA.
דוגמה – Qs9h6s2d3c
נקח את אותו הלוח שבחנו בהימור המשך בריבר מפוזיציה. הליין שנבחן הוא הימור נמוך בפלופ והימור גבוה בטרן, זו התפלגות ההימורים של הסולבר:
פה רואים היטב את השוני בין המשחק מפוזיציה למשחק מחוץ לפוזיציה בכמה רמות:
- הגנה על טווח הצ'ק – בעוד שמפוזיציה אנחנו נהמר עם כל טווח הערך פה הסולבר מצ'קצ'ק עם חלק מהסטים וחלק מהזוגות מעל הלוח.
- הימור עם ידיים בינוניות – בעוד שמפוזיציה הסולבר לא הימר בכלל בלוח הזה עם ידיים כמו זוג שני, זוג שלישי, אפילו אס גבוה. פה הסולבר מהמבר עם חלק מהידיים האלו.
- שימוש בגובה הימור נמוך – כאשר מרחיבים את טווח הערך הסולבר משתמש גם בהימורים נמוכים, בעיקר לידיים עם Top Pair או Unerpair.
סיכום
לספוט של הימור המשך מחוץ לפוזיציה אנחנו נגיע בתדירות יחסית נמוכה. כאשר בכל זאת מגיעים לספוט הזה התהליך המחשבתי שלנו כמעט וזהה לספוט הזה בפוזיציה עם כמה שינויים:
- עלינו להגן על טווח הצ'ק באמצעות צ'קצ'וק של חלק קטן מהנאטס שלנו (עדיפות לכזה שחוסם את טווח ההגנה של היריב ולא חוסם את טווח הבלופים).
- עלינו להרחיב מעט את טווח הערך ולהמר גם עם ידיים שסביר להניח מובילות ובמשחק מפוזיציה סביר שהיינו מעדיפים לסיים את היד ולצ'קצ'ק.
- עם קשר ישיר לסעיף הקודם – עלינו להשתמש בהימורים נמוכים יותר. אם אנחנו רוצים לבצע הימור ערך עם underpair ואנחנו מצפים שהיריב שלנו ישווה עם יד פחות טובה אנחנו חייבים להמר בצורה שמרחיבה את טווח ההגנה שלו כך שיכלול מספיק ידיים חלשות יותר (בלוקר-בט).