אנחנו נתמודד בהגנה מפני הימור המשך בקופות SRP בשלושה מצבים שונים:
- מחוץ לפוזיציה כאשר אנחנו בביג בליינד.
- בפוזיציה כאשר השווינו מהכפתור לאחד מהשחקנים שלפנינו.
- בפוזיציה כאשר אנחנו בביג בליינד כנגד הסמול בליינד.
כאשר מתמודדים כנגד הימור המשך האפשרויות שלנו הן פולד, השוואה או רייז. שתי הפעולות האחרון הן חלק מטווח ההגנה שלנו. ההחלטה עם איזה חלק מטווח ההגנה שלנו נגזר, בגדול, מ- MDF (ניתן להתרענן כאן) שבעקרון אומר לנו שעל מנת למנוע מהיריב להפיק רווח אוטומטי באמצעות הימור אנחנו חייבים להגן בתדירות מסוימת אשר נגזרת מגובה ההימור. כלומר, ככל שהימור ההמשך של היריב גבוה יותר עלינו להגן בתדירות נמוכה יותר. עם זאת, MDF לא מכתיב לנו כיצד לחלק את טווח ההגנה הכולל שלנו בין השוואות לבין רייזים. ובנוסף, למרות ש-MDF זו נוסחה מתמטית עם תוצאה מספרית ברורה ישנם המון גורמים שמשפיעים על טווח ההגנה בפועל (פוזיציה, יתרון לטווח, EQR ועוד) ולכן עלינו להתייחס לכך כעיקרון בלבד.
ראשית נתחיל עם קצת נתונים אגרגטיביים של הגנה כנגד הימור המשך. אפשרויות הרייז כנגד הימור המשך של 1.5 בליינדים הן 6 בליינדים או 13.5 בליינדים ואילו האפשרויות רייז כנגד הימור של 4 בליינדים הן 11 בליינדים או 21 בליינדים. באופן אישי אני בדרך כלל עובד עם גובה צ'ק רייז אחיד שהוא פי 4 כנגד הימור המשך נמוך ובערך פי 2.5 כנגד רייז גבוה אבל נציג את הנתונים המלאים שהסולבר מציע.
הגנה מפוזיציה כנגד הימור נמוך:
הגנה מפוזיציה כנגד הימור גבוה:
הגנה מחוץ לפוזיציה כנגד הימור נמוך:
הגנה מחוץ לפוזיציה כנגד הימור גבוה:
מה ניתן ללמוד מנתונים אלו:
- עקרון ה- MDF מוכח כנכון ע"י הסולבר, ככל שהיריב מהמר גבוה יותר כך טווח הפולד שלנו יהיה רחב יותר וטווח ההגנה שלנו מצומצם יותר.
- MDF זה אכן עקרון ולא נוסחה מדויקת, אנחנו רואים שתדירות ההגנה משתנה מאוד בפוזיציה ומחוץ לפוזיציה. בביג בליינד יש לנו המון זבל בטווח שרואה פלופ רק בגלל המאפיינים היחודיים של הביג בליינד ולכן יש over-fold בנקודה הזו ביחס ל-MDF.
- ככל שהטווח של היריב רחב יותר כך טווח ההגנה שלנו רחב יותר (כאשר אנחנו בביג בליינד אנחנו נקפל בתדירות גבוהה יותר להימור של השחקן UTG מאשר בכפתור), באותה נשימה יש לציין שההבדלים בטווח ההגנה הם באחוזים בודדים.
- כנגד הימור המשך גבוה, כמעט תמיד גובה הרייז שלנו יהיה הנמוך מבין האפשרויות (פי 2.75) .
- כנגד הימור המשך נמוך, יש מיקס בטווח הרייז כאשר מחוץ לפוזיציה יש תדירות גבוהה יותר לרייז גבוה של פי 5.25 ביחס לרייז כזה מפוזיציה.
- הנקודה הכי אגרסיבית בהגנה שלנו (שיעור הידיים מטווח ההגנה שלנו אשר משמשות לרייז) היא בפוזיציה כנגד הימור נמוך (25% מטווח ההגנה משמש לרייז,בממוצע). הנקודה הכי פחות אגרסיבית היא בפוזיציה כנגד הימור גבוה (16% בממוצע). מחוץ לפוזיציה אין הרבה הבדל (21-23%).
שיקולים בבניית טווח רייז כחלק מטווח ההגנה
אני רוצה להתעכב רגע על הנקודה האחרונה מכיוון שהיא מובילה לעקרון רחב יותר והוא שככל שטווח ההימור של היריב מקוטב יותר כך תדירות הרייז שלנו כחלק מטווח ההגנה תקטן. כאשר היריב מהמר מחוץ לפוזיציה הימור נמוך הוא מהמר זאת פעמים רבות עם טווח לינארי (כלומר תדירות ההימור הולכת ויורדת ככל שהאקוויטי של היד הולך ויורד), לעומת זאת הימור גבוה נפוץ יותר בפלופים בדירוג T ומעלה ועם ה- nut advantage אלו פלופים בהם הטווח של היריב הוא המקוטב ביותר ולכן תדירות הרייז כחלק מטווח ההגנה הכולל שלנו יורדת. כלומר ככל שטווח ההימור של היריב מקוטב יותר כך תדירות הרייז שלנו תהיה נמוכה יותר.
לצורך המחשה נלך למקרה קיצוני יותר ונבחן את המספרים של טווחי ההגנה של הכפתור כנגד הימור המשך של 7 בליינדים (overbet שמעיד על קיטוב גבוה מאוד). במקרה כזה נראה כי תדירות הרייז יורדת ל-9.3% מתוך טווח הגנה כולל של כ- 50%:
יותר מזה, גם כנגד הימור של 4 בליינדים, אם נפלטר רק את הפלופים בהם אנחנו יודעים שבו הימור ההמשך מחוץ לפוזיציה נעשה עם טווח קוטבי (דירוג Q ומעלה, rainbow או TT) נראה שבקבוצת הפלופים הזו אנחנו מבססים את טווח ההגנה שלנו יותר על השוואות ופחות על רייזים:
מלבד גובה ההימור והפוזיציה, גם הפלופ הספציפי משפיע על התדירות הספציפית להגנה. ראינו שבספוט HJ vs BTN, כנגד הימור של 1.5 בליינדים, עלינו להגן עם כ-88 אחוז מהידיים שלנו אך כשבוחנים את כל הפלופים רואים כי יש פלופים בהם אנחנו פרקטית לא מקפלים כלום, כמו אלו:
ומנגד יש פלופים בהם אנו מקפלים כמעט פי שלושה מהממוצע, כמו אלו למשל:
גם אם נבחן את חלוקת טווח ההגנה להשוואה ורייז כנגד הימור של 1.5BB, הממוצע בספוט הזה הוא שמתוך 88% טווח הגנה יש להשוות עם כ-67% ולבצע רייז עם כ-21% אך כשבוחנים את הפלופים השונים ישנם פלופים בהם נבצע רייז לעיתים רחוקות מאוד:
לעומת זאת ישנם פלופים בהם עיקר טווח ההגנה שלנו יתבסס דווקא על רייזים או יחס כמעט שווה של השוואת ורייזים:
גם בגובה הרייז, בעוד שכמעט ואין שימוש ברייזים גבוהים בספוט הזה (5.1% בלבד) עדיין ישנם פלופים בהם יש שימוש מוגבר ברייז גבוה:
אז מהם המאפיינים שיכולים להצביע על שינוי מהותי מהממוצע בכל אחד מהנתונים הללו? כאשר בוחנים את הפלופים שבהן טווח ההגנה שלנו קרוב ל-100% ואת הפלופים שבהם טווח ההגנה שלנו הוא המצומצם ביותר אפשר להגדיר זאת על ידי כמות הזבל המוחלט שיש לנו ביד. בפלופ כמו 223, לכל הפחות ובמקרה הגרוע ביותר יש לנו ידיים כמו 67s או 78s שגם להם יש אקוויטי מסוים בדמות שני overcards. לעומת זאת בפלופים כמו AAA או KKQ יש לנו הרבה יותר ידיים בטווח שאפשר להגדיר אותן כזבל מוחלט.
לגבי מידת האגרסיביות עם טווח ההגנה, נראה כי בפלופים בהם יש לנו גם את ה- Nut Advantage, גם את ה- Range Advantage יש נטייה להגדיל את טווח הרייז כחלק מטווח ההגנה הכולל שלנו. זוכרים שביצענו הבחנה בהימור המשך בין הימור קוטבי להימור לינארי? ובכן נראה שבפלופים בהם לשחקן מחוץ לפוזיציה יש EQR נמוך ונטייה להמר עם הימור לינארי כך לשחקן בפוזיציה יש נטייה להגדיל את טווח הרייז כחלק מטווח ההגנה שלו. נראה למשל את קבוצת הפלופים בדירוג J או T עם עוד שני קלפים נמוכים יותר שמאפשרים סטרייט או ריצה לסטרייט:
מנגד, בלוחות בהם לשחקן מחוץ לפוזיציה יש יתרון EQR משמעותי ונטייה להמר עם טווח מקוטב כמו למשל לוחות עם זוג גבוה על הלוח הנטייה שלנו תהיה להקטין את טווח הרייז:
ומה לגבי נטייה לרייז גדול כנגד הימור של 1.5 בליינדים? מבחינה של קבוצת הפלופים הזו לא הצלחתי לתת לה הגדרה ברורה. אולי המכנה המשותף שיש למרבית הפלופים הללו הוא שאלו פלופים בהם הנטייה של השחקן מחוץ לפוזיציה הייתה להמר גבוה אך הוא בחר להמר נמוך. בפוסט אודות בחירת גובה הימור ציינו שמחוץ לפוזיציה יש להשתמש בהימור גבוה בפלופים יבשים, Raibow עם ה- Nut Advantage כמו K83 וכן הלאה. בפלופים כאלו כאשר היריב בחר בכל זאת להמר נמוך אפשר להגדיל את גובה הרייז שלנו לעיתים יותר קרובות:
ומה קורה מחוץ לפוזיציה כאשר אנחנו בביג בליינד?
מבדיקה של הנתונים בספוט BB vs CO עולה כי כנגד הימור המשך של 1.5 בליינדים יש לקפל כשליש מהטווח כאשר עם שני השליש הנותרים יש להשוות כ-52% מהמקרים ולבצע רייז כ-15% מהמקרים (הנתונים המדויקים בטבלה למעלה, הדיוק לא באמת חשוב), כלומר אם נסתכל רק על טווח ההגנה אנחנו מבצעים צק-רייז בממוצע עם כ-22% מהידיים שמשמשות להגנה.
נראה כיצד מאפיינים שונים של הפלופ משנים את ההעדפות שלנו:
דירוג הפלופ
נראה שכאשר הפלופ בדירוג נמוך יותר אנחנו מבצעים רייז עם 25-26% מטווח ההגנה שלנו ולעומת זאת בפלופ בדירוג עשר ומעלה בתדירות מעט נמוכה יותר מהממוצע כאשר בפלופים עם A על הלוח רק כ-18% מטווח ההגנה שלנו משמש לצ'ק-רייז.
טקסטורה:
לוחות rainbow ולוחות Two Tone נעים סביב הממוצע ואילו בלוחות מונוטונים אחוז הצ'ק -רייז הוא הנמוך ביותר ויבוצע רק עם כ-12% מטווח ההגנה.
ריצות לסטרייט:
הכל סביב הממוצע, אין ממש השפעה.
מבנה הפלופ:
בלוחות עם זוג על הלוח מבצעים צ'ק-רייז עם כ-26% מטווח ההגנה.
סיכום ביניים עבור צ'ק-רייז מהביג בליינד:
- בממוצע, 22% מטווח הההגנה שלנו מוקדש לצ'ק-רייז.
- בלוחות מונוטונים תדירות הצ'ק-רייז נחתכת בכחצי.
- בלוחות עם זוג על הלוח התדירות עולה מעט.
- בפלופים בדירוג 9 ומטה תדירות הצ'ק-רייז עולה מעט, בעשר ומעלה יורדת מעט.
כנגד הימור המשך של 4BB האחוזים משתנים כמובן אבל מגיעים לאותן מסקנות. אמנם יש פה סוגי פלופים יוצאי דופן כמו זוג על הלוח או לוחות מונוטונים אבל אם נשווה את זה למשחק מפוזיציה הרי שסך הכל מחוץ לפוזיציה אנחנו נעים קרוב לממוצע הכללי מבחינת היקף טווח ההגנה ותדירות הצ'ק-רייז. לעומת זאת, בפוזיציה ראינו הבדלים מאוד גדולים בין הממוצע הכללי לספוט לבין הנתונים הספציפיים גם של טווח ההגנה הכולל וגם של טווח הרייז כחלק מטווח ההגנה בהתאם לדירוג הפלופ וגובה ההימור, מדוע?
חשוב להזכיר כי כאשר אנחנו משחקים מהביג בליינד כמעט ואין פלופים בהם יש יתרון לטווח שלנו, בנוסף גם במעטים שיש היתרון אבד לחלוטין אחרי שהיריב ביצע הימור המשך (כי הוא יבצע זאת עם טווח חזק יותר מהטווח המקורי שאיתו הגיע לפלופ) ולכן במצב הזה בכל הפלופים היריב בפוזיציה יהיה עם יתרון הטווח ועם היכולת לממש בצורה טובה יותר את האקוויטי שלו.
המשמעות היא שבכל הפלופים על הביג בליינד לשחק פחות או יותר באופן זהה:
- לקפל את הזבל המוחלט (כמה בדיוק זה תלוי בגובה ההימור המשך).
- להשוות עם רב רובן של הידיים הבינוניות, הקצה התחתון של הידיים הטובות והקצה העליון של הזבל.
- לבצע רייז עם רב החלק העליון של הידיים הטובות ועם חלק מהריצות.
- להשוות עם חלק מהריצות.
מה שמשנה את התדירות של הצ'ק-רייז זה פשוט כמה ידיים טובות יש בטווח שלנו שמאפשרות לנו להעלות עבור ערך, ככל שיש לנו יותר ידיים כאלו בטווח כך תדירות הצ'ק רייז שלנו תעלה. בפלופים בדירוג נמוך או בפלופים עם זוג על הלוח, במיוחד זוג בינוני-נמוך, יש לנו (באופן יחסי) יותר ידיים חזקות ולכן תדירות הימור ההמשך גבוהה יותר מהממוצע. בפלופים עם A גבוה יש לנו פחות ידיים טובות בטווח ולכן תדירות הצ'ק-רייז תהיה נמוכה יותר. כמובן שקשה לחשב אחוזים מדויקים בראש במהלך משחק אבל למי שהגיע עד כה בבלוג הזה כנראה שכבר יש יכולת לנתח את הפלופ ולהעריך בצורה מושכלת האם מדובר בלוח ממוצע, טוב יותר מהממוצע או רע יותר מהממוצע וזה באמת כל מה שצריך.
בחירת ידיים לטווח הגנה
אז הבנו בגדול את תדירות ההגנה שלנו וכיצד טווח ההגנה שלנו מתחלק לטווח השוואה ולטווח רייז, כעת נותר לבחור את הידיים הספציפיות לכל טווח. לשם כך נמשיך לחלק את הידיים שלנו לאותם ארבע קטגוריות- ידיים טובות, בינוניות, ריצות וזבל. כאשר אנחנו מתמודדים עם הימור נמוך אנחנו פשוט נחתוך את תחתית הטווח שלנו (כלומר חלק מידי הזבל) והיתר ישמשו כטווח הגנה אשר יחולק להשוואות ורייזים. ככל שהימור ההמשך של היריב גבוה יותר ואנו צריכים להקטין את טווח ההגנה שלנו אנחנו נמשיך לקפל גם/או את כל הידיים שלנו בקטגוריית הזבל, וריצות עם אקוויטי נמוך או reverse implied odds ונגן עם היתר. במידה והיריב בוחר ב-overbet אפשר גם לחתוך את תחתית הידיים הבינוניות שלנו ולהשאר רק עם הטווח העליון של הידיים הבינוניות. לקונספט הזה קוראים Threshold שזה סף או גבול תחתון בעברית, ככל שגובה ההימור עולה כך הגבול התחתון של הידיים איתם נגן עולה וכשבוחנים תוצאות סולבר בהגנה זה הדבר הראשון שמחפשים – היכן הסף שמתחתיו אפשר לקפל הכל ומעליו מתחיל טווח ההגנה, כך לא צריך לשנן את כל הידיים השונות בטווח ההגנה אלא פשוט להבין מהן ידי הסף ואוטומטית מה שמעליהן נכלל בטווח ההגנה.
אם כך אנחנו נשארים עם טווח הגנה שכולל בגדול (בהתאם לגובה ההימור של היריב) ידיים טובות, רב או כל הידיים הבינוניות, רב או כל הריצות ובלי זבל או ממש מעט (כזה שיש לו סיכוי לנאטס או backdoor equity). כעת עלינו לחלק את הטווח הזה לטווח השוואה וטווח רייז. כמובן שגם פה הסולבר מבצע מיקס אך הנטייה תהיה לבצע רייזים עם ידיים טובות, עם הריצות היותר איכותיות ועם קצת זבל. ולעומת זאת טווח ההשוואה יורכב ברובו מידיים בינוניות שרוצות להגיע ל- showdown מבלי לנפח את הקופה, חלק מהריצות שרוצות לראות עוד קלף חינם.
כך זה נראה למשל בפוזיציה בפלופ QsTh6h. כנגד הימור של 1.5 בליינדים:
וכך זה נראה כנגד הימור של 4 בליינדים:
כנגד הימור של 1.5 בליינדים אנחנו מקפלים רק את תחתית הזבל שיש בידינו, למשל זוגות נמוכים ללא לב ביד או אס גבוה ללא ריצה לפלאש/backdoor:
כנגד 4 בליינד בליינדים אפשר לקפל את כל הזוגות מתחת ללוח, חלק מהזוגות הבינוניים, את כל ה-Gutshots או אס גבוה ללא ריצות backdoor flush:
חלוקת טווח הגנה לטווח השוואה וטווח רייז
בנתונים האגריגטיביים ראינו שהספוט של משחק בפוזיציה וכנגד הימור המשך נמוך זו הנקודה האגרסיבית ביותר בהגנה שלנו, וכשליש מטווח ההגנה שלנו יורכב מרייזים. גם בספוט הזה אנחנו נהמר בצורה קוטבית כאשר טווח הרייז יורכב מידיים חזקות מאוד ומריצות וקצת זבל מהסוג היותר איכותי אך חשוב לשים לב גם לטווח ההשוואה שצריך אמנם להסתמך בעיקר על הידיים הבינוניות שרק רוצות להגיע ל-showdown או לפחות לראות קלף נוסף בזול, אך צריך גם לכלול slow play עם ידיים נאטס וגם חלק מהריצות צריכות להשאר בטווח הזה.
עוד דבר שחשוב לזכור הוא שבהגנה כנגד הימור המשך, במיוחד מפוזיציה, אנחנו לא מתמודדים עם כל טווח הידיים של היריב אלא רק חלק ממנו שככלל יהיה חזק יותר מהטווח איתו הגיע לפלופ. כלומר בפלופ הספציפי הזה השחקן ב-HJ יבצע הימור המשך עם טווח עם ליבה קוטבית, כלומר בעיקר עם ידיים חזקות וריצות וקצת זבל, את רב הידיים הבינוניות הוא ישמור לטווח הצ'ק שלו. אנחנו צריכים לתקוף טווח כזה בזהירות. המשמעות היא כי ההגדרה של מהי יד טובה ומהי יד בינונית משתנה מעט. למשל QJ כבר נמצאת על הגבול שבין יד טובה ליד בינונית ולכן הנטייה היא לשחק עם יד כזו בזהירות ובעיקר להשוות איתה.
ידיים חזקות בטווח ההגנה
בתת קטגוריית הנאטס אנחנו רואים את אותם דגשים שראינו כבר מספר פעמים, ככל שהיד פגיעה יותר ושאינה חוסמת את טווח הערך של היריב כך הנטייה תהיה יותר לרייז, ככל שהיד פחות פגיעה וחוסמת את טווח הערך של היריב כך נעדיף לשמור אותה בטווח ההשוואה:
גם זוג גבוה שבפלופ הזה כאמור מתחילה להתנדנד בהגדרה בין יד טובה ליד בינונית אנחנו רואים מגמות שראינו בעבר, זוג גבוה משולב עם ריצות מהמר בתדירות הכי גבוהה, היתר מעדיפים להשוות בלבד:
ידיים בינוניות בטווח ההשוואה
זוג בינוני, זוג שלישי ו- underpairs נוטים באופן חד משמעי להשוואה בלבד:
במעט רייז שיש בקבוצת הידיים הזו הסולבר מעדיף זוג שלישי עם overcard כמו K6 או עם backdoor כמו 67s.
ידיים זבל בטווח הגנה
רב הזבל אינו בטווח ההגנה אלא בטווח הפולד שלנו, עם זאת מכיוון שמדובר בהגנה כנגד הימור נמוך אנחנו נמצאים עדיין עם חלק מהזבל ביד ונראה כיצד הסולבר משחק עם קבוצת הידיים הזו.
נתחיל עם זוגות נמוכים, חלק מהזוגות מתחת ללוח שלנו, אלו ללא לב, כבר קיפלנו. עם היתר עלינו בעיקר להשוות הימור נמוך כזה (כי ביחס לגובה ההימור והפוזיציה זה עדיין כדאי). יש קצת רייזים עם כל אחד מהקומבינציות אך זה כאמור זניח.
אס גבוה ללא ריצה לצבע גם כבר קיפלנו את הרב, מה שאנחנו משאירים בטווח ההגנה אלו רק חלק מהידיים עם Backdoor Flush Draw.
ניתן לשים לב שהסולבר מעדיף לשמור (בעיקר להשוות וגם קצת רייזים) בעיקר את אלו עם 8 ו-9, אילו ידיים שיש להם גם backdoor לסטרייט ואקוויטי מעט גבוה יותר מיתר הקומבינציות.
ריצות בטווח ההגנה
הריצות הן קבוצת הידיים השנייה עליה מסתמך הסולבר לבצע רייזים, גם כאן כאשר נדרשת חלוקה בין טווח הרייז לטווח ההשוואה הנטייה תהיה לבצע רייזים עם ריצות קומבו:
ריצות לפלאש אם אותם דגשים שראינו בעבר, אלו שגם פגעו בזוג בתדירות גבוהה יותר, אלו עם reverse implied odds נוטים להשוות:
ריצות ל- OESD וריצות gutshot גם על פי אותם שיקולים דומים שראינו בעבר, אלו שיש להם backdoor לפלאש מבצעות רייז בתדירות גבוהה יותר, אלו שלא נוטות להשוות בלבד:
יש עוד ידיים ברשימה הזו אבל המגמות דומות.
שינויים בהעדפות הסולבר בהגנה והתקפה
בפוסטים אודות הימור המשך עסקנו בהתקפה. הגענו לפלופ עם טווח מסוים וראינו כיצד הסולבר מבצע הימור המשך בפוזיציה ומחוץ לפוזיציה, עם טווח לינארי או קוטבי וכן הלאה. ראינו בהמון פלופים שבהם הסולבר מבצע רייז עם טווח קוטבי שהטווח הזה כולל גם את כל הידיים זבל, במיוחד כאלו ללא showdown value, עם backdoor Value, עם בלוקרים ואנטי בלוקרים וכו.
כאשר אנחנו עוסקים בהגנה לעומת זאת, הטווח של היריב לאחר הימור המשך כמעט תמיד יהיה חזק יותר מהטווח שלו לפני פתיחת הפלופ (למעט אחוז קטן של פלופים שבהם היריב מבצע הימור המשך עם כל הטווח) ולכן הסולבר ממעט לעבור להתקפת נגד עם ידיים זבל. חלק מהידיים זבל אנחנו נזרוק ורב מה שנשאר משמש דווקא לטווח ההשוואה. ההתקפה חזרה מבוצעת בעיקר עם סמי-בלופים בצורת ריצות, ועם האיכותיות יותר מבין אלו. במילים אחרות – מרגע שהטווחים מתחילים להצטמצם כך עלינו לבחור יותר בקפידה את הבלופים שלנו ולהסתמך יותר על ריצות ופחות על זבל.
מכאן עולה השאלה, מה קורה בפלופים בהם אין לנו ריצות טבעיות (או ממש מעט ריצות טבעיות) ועדיין אנחנו צריכים לייצר טווח התקפת נגד? למשל פלופים כמו A94r, K22r וכן הלאה.
בפלופים סטטיים כאלו מאוד ברור לנו מהם ידי הערך שאיתם אנחנו יכולים להעלות – סטים, שלשיות, זוגיים, לפעמים זוג גבוה עם קיקר חזק – אבל אם אין לנו ריצות טבעיות. אם כך מה יהיו הבלופים שלנו?
במקרים כאלו עובדים עם מה שיש ולמעשה אנחנו נקח ידיים מהשליש התחתון של טווח ההגנה שלנו, כלומר ידיים עם showdown value נמוך, ונתייחס אליהן כאל ריצות. הידיים שהסולבר אוהב במיוחד במקרים שאין ריצות טבעיות הן שילוב של הקריטריונים הבאים:
- ידיים עם overcard. למשל בפלופ K83 ידיים עם A.
- ידיים עם Backdoor flush draw.
- ידיים עם backdoor straight draw.
- זוג נמוך, למשל בפלופ K83 אז קומבינציות כמו 34 או 35.
- זוג בינוני עם קיקר גרוע כמו 85 או 86.
נקח למשל את הפלופים K83r ואת K33r, שני פלופים סופר סטטיים שפגענו בהם בסטים, שלשות וזוגיים כהימורי ערך אבל אין לנו ריצות טבעיות.
נתחיל בפלופ K83r, בפלופ הזה אין יהלום על הלוח, הנה מקבץ של בלופים בהם משתמש הסולבר בטווח הצ'ק-רייז שלו כנגד הימור המשך של 1.5 בליינדים:
אנחנו רואים כיצד הידיים שהסולבר בוחר ידיים שעונות לפחות על קריטריון אחד מאלו שפירטנו (זוג נמוך כמו 36 יהלום) או שילוב של יותר מאחד (למשל A4 לב, גם overcard וגם שני backdoors).
כעת לפלופ עוד יותר סטטי K33r ללא יהלום. הנה מבחר בלופים בהם משתמש הסולבר (הפעם אין לנו אפילו אפשרות לבלף עם זוג נמוך או בינוני)
אנחנו שוב רואים שהסולבר משתמש באותם קריטריונים על מנת "לייצר" בלופים במקום הריצות הטבעיות שחסרות במקרים כאלו.
מה אנחנו לא רואים בבלופים האלו? גם במקרים קיצוניים כאלו שאין לנו מספיק ריצות טבעיות הסולבר לא מבלף עם התחתית של הזבל. בפלופ כמו K33 הסולבר פשוט מקפל את כל הידיים שלא פגעו, ללא overcard או ללא backdoor ולעולם לא מבלף איתם:
סיכום הגנה מפני הימור המשך בקופות SRP
נסכם את התהליך המחשבתי שלנו בספוט הזה.
ניתוח טווח הימור ההמשך של היריב
- מהי תדירות ההימור של היריב בפלופ הזה?
- מה גובה ההימור שבחר?
- האם טווח ההימור של היריב יותר מקוטב או יותר לינארי? אולי הוא פשוט מהמר עם כל הטווח בפלופ הזה?
חלוקה לטווחים
- לאור ניתוח הימור ההמשך של היריב, היכן עובר הסף לטווח ההגנה שלי?
- מהו טווח הרייז הממוצע בספוט הזה?
- האם בפלופ הספציפי הזה אני צריך טווח רייז ממוצע, מעל הממוצע או מתחת?
החלטה סופית לגבי היד
- באיזו קטגוריה היד שלי? האם היא חזקה, בינונית, ריצה או זבל? באיזו תת קטגוריה (נאטס, סוג ריצה וכו')
- מה הנטייה הטבעית שלי עם ידיים בקטגוריה הזו בספוט הזה?
- מהם השיקולים שיגרמו לי לסטות מהנטייה הטבעית בקטגוריה הזו (פגיעות, showdown value, אקוויטי, implied odds , reverse implied odds, Backdoor Equity, יש או אין מספיק ריצות טבעיות)
דוגמה לתהליך מחשבתי
השחקן UTG העלאה פרה פלופ, השווינו בביג בליינד עם A7s, הפלופ נפתח 4d6d7h , צ'קצ'קנו והיריב ביצע הימור המשך של 1.5 בליינדים.
בפלופ כזה תדירות ההימור של היריב תהיה נמוכה מאוד יחסית לספוט ותעמוד על בערך 50% מהטווח שלו, הוא יצ'קצ'ק אפילו חלק מהזוגות הגבוהים שלו מה שאומר שהוא מבצע הימור המשך עם טווח יחסית מקוטב.
היד שלנו כמובן היא חלק מטווח ההגנה שלנו. היד בקטגוריה של ידיים טובות והיא גם פגיעה להמון קלפים שיכולים להרוס לנו בטרן ובריבר, אבל בטח שלא ניתן להגדיר אותה כנאטס ואף הייתי מגדיר אותה בחלק התחתון של הידיים הטובות האפשריות בספוט הזה. ליריב יש בטווח ההימור סטים, זוגיים, חלק מה-over pairs, ריצות קומבו ועוד המון ידיים שיכולות לדחוף כנגד צ"ק-רייז שלנו.
אז יש לנו יד טובה שהיא גם פגיעה אך לא ניתן להחשיב כנאטס ואנחנו לא נאהב 3bet של היריב במקרה של צ'ק-רייז ולכן הנטייה הטבעית היא בעיקר להשוות עם היד הזו ומידי פעם אפשר לבצע רייז. מכיוון שיש לנו שלוש קומבינציות אפשריות של A7s אנחנו יכולים להחליט שנעלה עם A7d ואילו עם שתי הקומבינציות האחרות רק נשווה ונראה את הטרן. בואו נראה מה הסולבר עושה:
אכן הנטייה של הסולבר היא בעיקר להשוות עם A7, עם זאת הסולבר מבצע רייזים בכרבע מהפעמים עם הקומבינציות השונות כאשר עם A7d התדירות גבוהה יותר ואילו עם השתיים האחרות בתדירות נמוכה יותר. מבחינה מספרית אני מבצע רייזים עם A7d, כלומר כשליש מהפעמים, לכן ניתן לומר כי האסטרטגיה שלי פוגעת קרוב בתדירות הכוללת ליד הזו ומפספסת בתדירות הספציפית לכל קומבינציה. זה כמובן בסדר גמור מבחינתי.